Make your own free website on Tripod.com

מגבלות בחשיפת מדענים למידע חוצני

מאי 2003

הספרים יצאו בהוצאת גל

הגדל תמונה
לדפוס
PDF קרא בפורמט  [מבוא לספר הראשון]
 [1,2,3  פרקים ]  
[ 4,5,6,7  פרקים] 
 [ 8,9  פרקים ]
 The book

 הספרים לרכישה בחנויות הספרים ובאינטרנט

IBook
Bookme
Mitos

סולם המגבלות
כתב: איתן דובר

עד היום התקיימו עשרות פגישות אישיות עם אנשי מדע מרקעים שונים. המטרה, לחשוף אותם למידע ה"חוצני" הרב שמצטבר אצלנו. המידע נמסר ב"זמן אמת" באמצעות אנשי תיקשור, לנוכח שאלות שמפנה איש המדע. מן "העבר השני" החוצנים מצידם, מעמידים מולנו צוותי מדע שתואמים לתחומי התמחותו של החוקר.

לאחרונה, כדי לתמוך בתהליך המורכב הזה, התגבש גם "צוות חשיבה". צוות שמורכב מאנשים בעלי רקע מדעי בנוסף ליכולתם לתקשר. מתפקידם לסייע בניסוח שאלות הבהרה וכן לבצע "הצלבות מידע" בו במקום, כדי לבסס במידת האפשר את התשובות שמתקבלות. 

הניסיון המצטבר מן הפגישות הללו, מוביל אותנו אל הצורך להתחיל ו"למפות" כבר את המגבלות. להכיר בקשיים שב"קבלת" המידע, לנתח ולנסות כבר "לפצח" אותן אחד לאחד. 

ה"מיפוי" נערך על בסיס התהליך האופייני שעובר איש המדע, תוך כדי חשיפתו למידע "חוצני", שסותר את תפיסת עולמו האישית והמקצועית. החל משלב ההסתקרנות, דרך השלב שבו הוא ירתם בהדרגה לתהליך של חקירה מדעית, ועד לחשיפת הממצאים. 

להלן סיווגי המגבלות, או ה"מדרגות" שעל איש המדע לעבור, לפי סדר הופעתם האופיינית: 




תנאיי סף אישיים


מגבלה מסוג 0 - סף רגשי

הכל מתחיל ומסתיים בסקרנות אישית. ככל שהבן אדם בשל יותר בתפיסת הקיום שהוא צבר, הוא חושש פחות מהפתעות. אנשים בתחילת דרכם האישית והמקצועית אינם ששים "לקנות" חלופה מן המוכן לתסריט קיום שעדיין לא גיבשו. הם עדיין מנסים ללמוד את המצב על "בשרם" ביום יום. לא קל להם לוותר על עצם חוויית ההתנסות, להמציא לעצמם את העולם.

באופן כללי, ככל שהבן אדם השקיע, חקר וניסה לגבש לעצמו תפיסת עולם, הוא משלים יותר עם התופעה שהוא למעשה מבין פחות. על כן, הוא יהיה יותר פתוח לשמוע על חלופות של הסברים מן המוכן. 

מכאן אנחנו מגיעים אל העיקר. תודעתו של האדם אינה "צפה" ועומדת בפני עצמה. היא נתמכת ומלווה רמות על גבי רמות של יועצים. החל ממדריכיו האישיים ועד ל"גרעין נשמתו" שרואה תמונה הרבה יותר שלמה של מציאות. כל אלו משתתפים בהחלטה הקשה, באם להתחיל וכבר "להעיר" את הבן אדם מתפיסת עולמו ה"מקומית". יועצים אלו, הם ש"יאותתו" בבוא הזמן, באם תהליך שכזה מתאים או שהוא הולך לסתור את "תוכנית חייו". 

מגבלה מסוג 1 - סף שכלתני

כאן נכנסת לתמונה יכולתו של האדם להפריד בין תפיסת עולמו המקצועית והאישית. כאשר כל סתירה בעולמו המקצועי מיד מושלך על תפיסת חייו האישיים, האדם הופך מוגבל יותר בקבלת השנויים. אם לדוגמא נסביר לפיזיקאי שגם לכדור הארץ יש "תודעה" שמשפיעה עלינו, הוא יתקשה לבודד רעיון כזה מוזר מתפיסת חייו הפרטיים. 

מגבלה מסוג 2 - סף חווייתי

בכל מקרה, חשוב לו לאדם "לראות" דברים מבלי אפילו להבין. חשוב לו להתרשם ישירות מן המידע, מבלי להזדקק לפרשנותם של אנשי תקשור. אין תחליף להוכחה "חוויתית" 
כדי "לפתוח" בן אדם. 

כישוריו ה"חושיים" של האדם הם מולדים. דרגת "חסימתו" מפני ה"מרחבים המקבילים", מותאמת ל"תוכנית חייו". על כן, אפילו דרגת האינטואיציה שלו, הם בהתאם. זהו מצב שניתן לשנוי הדרגתי, אבל זה תהליך שלפעמים אורך שנים. 

מגבלה מסוג 3 - סף תודעתי

אנחנו מורגלים לראות סביבנו מציאות "חומרית". מאד קשה להתחיל ולחוש את "תודעתם" של חפצים. לא כל שכן להתחיל ולעכל, ש"תודעתם" היא חלק בלתי נפרד מן הפיזיקה של התופעות סביבנו. 

המחסום הבא שיש לעבור, היא להתגבר על הקליפה ה"אגו"יסטית של אישיותנו. היא השומרת עלינו בקנאות ומפרידה אותנו מן הסביבה. עלינו להשלים עם הרעיון שגופנו ותודעתנו, למעשה אינם נפרדים מן הסביבה. אנחנו מחוברים בנימי נפשנו אל סביבת קיום עצומה, חיה ונושמת. 

והעיקר, צריך להתרגל לעובדה המתסכלת, שכל הידע כבר קיים מן המוכן. צריך רק להיפתח ולהרשות לעצמנו "להתחבר" לתודעה יותר גבוהה. קשה מאד להמציא מחדש את העולם. האתגר האמיתי שעומד כאן בפני אנשי מדע, הוא לבנות מערכת פירושים לידע הרבה יותר נרחב ועצום, במונחים המוגבלים של הסביבה הפיזית שבה צמחנו. 

תנאים להוכחה

מגבלה מסוג 4 - ידע מצטבר 

כאשר המדען נחשף למידע חדש שאין לגביו היסטוריה מצטברת של ידע וממצאים, אזי הוא יתקע. קשה מאד לדבר על תופעות מבלי להיעזר במונחים שכבר קיימים. 

כמו כן, קיימת תופעה של "מקובלות" המידע. המדענים מצפים ממחקרים ותיאוריות חדשות לעבור את מבחן הזמן. ורק אז הם יתקבלו כ"אבני בניין" של הסברים לתופעות החדשות. 

מגבלה מסוג 5 - ידע סותר 
להרבה מן התופעות סביבנו, החוצנים מספקים פרשנויות שסותרות "ידע מצטבר", שכבר נתפס אצלנו כדבר נתון.

חשוב מאד לזהות כאלו "נקודות שבירה" ולראות עד להיכן הן משליכות "לאחור" על תפיסתנו המדעית. 


מגבלה מסוג 6 - בסיס תיאורטי
בחלק מן המקרים, ההתקדמות המדעית התחילה על רקע תיאורטי. מישהו פיתח נוסחאות ובעזרתם ניסה רק לדמות תופעה "בלתי נראית". ואז באיחור של הרבה שנים, ניתן היה גם לפתח את הכלים כדי לראות אותה ולהיווכח. 

כאשר למידע ה"חוצני" אין רקע מצטבר אצלנו, אזי צריך להתחיל ולפתח בכל פעם איזו תיאוריה או אפילו שפה חדשה. ובכן, זה תהליך שאורך הרבה שנות עבודה. 

מגבלה מסוג 7 - יכולת טכנית
כדי להתגבר על מגבלות חושים שלנו, ניתן לפתח כלים לתצפית. כלים שנוכל לדמות בעזרתם "מציאות" הרבה יותר נרחבת. 

כאשר למידע ה"חוצני" אין רקע מצטבר אצלנו, וכאשר חייבים לפתח תיאוריה חדשה, אזי נשאר לנו רק להמציא את כלי התצפית. 

בעקרון, ניתן להתחיל ולבנות כלים חדשים לתופעות שהחוצנים מתארים. ניתן לעשות זאת בחומרים שלנו ותחת ההנחיות שלהם. אך שוב, זה תהליך שיכול להתפתח להרבה שנות מחקר ועבודה. 
מגבלה מסוג 8 - יכולת ניסויית 

ניתן לערוך ניסוי כדי לשחזר תופעה שהחוצנים מספרים עליה. אך זה עדיין לא מספיק כדי להוכיח שאנחנו בכלל מבינים את ההקשר ובמה המדובר. כלומר, עלינו להשלים בכל מקרה את הידע התיאורטי שיכול לבסס בדיעבד את תוצאות הניסויים. שוב תהליך ארוך שיכול להפוך די מייגע. 

תנאים לחשיפה

מגבלה מסוג 9 - חשיפה מקצועית

כאן אנחנו נתקלים ביכולתו של המדען להיחשף מקצועית כלפי סביבתו הקרובה. "להודות" בכך שבמפעל חייו המקצועיים "טמונים" גם הנחות לא נכונות. כאן חייב לבוא לידי ביטוי בטחונו העצמי, ביכולתו המקצועית לקלוט במקביל ולנתח דברים סותרים. 

ניתן להקל על המצב הזה, באם נצליח ליצור תנאים של עבודת צוות. בכל מקרה זאת מגבלה קשה. אין איש מדע שמתלהב לדבר אל סביבתו במונחים שהוא בעצמו אינו מבין. 

מגבלה מסוג 10 - חשיפה אישית

זה לא מספיק שהמדען אפילו מאמין שהמידע שנחשף בפניו, הוא אמיתי. בבואו לדבר על זה עם סביבתו, עליו להיות גם מאד בוטח בעצמו ומשכנע. עליו להמציא מהר "ספור שלם" שעומד מאחורי כל התופעות המוזרות שהוא מציג. 

ובכן, כאן הוא חייב להיות ניחן בבטחון עצמי, אמינות מצטברת, סמכותיות, וכן יכולת הסברתית לא מבוטלת. 
.