Make your own free website on Tripod.com

1

להדחיק או לספר לכולם?

ההתנסויות המיוחדות שעברו עלי גרמו לי לשני דחפים מנוגדים: מצד אחד חשתי צורך עז לספר לכולם, אך מן הצד האחר פחדתי שמא יצחקו לי. למרות הקושי החלטתי - עלי לספר לכולם. החלטתי לא נבעה רק מהחידוש שבקשר עם החוצנים, אלא מהרשימה ההולכת ומתארכת של מטופלים מרוצים, שמצבם הבריאותי השתפר, וחלקם אף ניצלו בזכות הטיפול המסור של החוצנים. דבר כזה אסור להסתירו, חשבתי, ולא משנה מה אנשים עלולים לחשוב עלי. אבל למי אספר?

כנס עב"מים באילת

החומר הכתוב, שהכנתי לעצמי, שימש אחר-כך טיוטה לספרי הראשון. כשנודע לי שבאילת מתקיים כנס בנושא עב"מים, מיהרתי להירשם. נסעתי עם אשתי לשלושה ימים של הרצאות וסרטים על עב"מים. בין ההרצאות ניסיתי לשוחח עם חלק מהמרצים, ולעניין אותם בסיפורי. אחד המרצים ניאות לבסוף להקשיב לי, אך כששמע על הקשר הטלפתי היום-יומי שלי עם חוצנים, הבהיר לי, כי אין ספק, והדבר הוכח באופן מדעי - תקשור זה שטויות! חזרתי הביתה מאוכזב, אבל לא התייאשתי.

כתבה ראשונה: תיקי X ב"מעריב"

העיתונאי הראשון, שהתייחס אל התופעה באהדה, היה דוד רונן מהעיתון "מעריב". הוא הגיע אלי הביתה, ראיין אותי ואת חיה לוי, חווה בעצמו תיבת טקסט:  טיפול, ותחקר מטופלים רבים. גם הוא התקשה להאמין. הוא ביקש לראות את תלוש המשכורת שלי כמהנדס, והתקשר לחברי לעבודה, מהנדס גם הוא, כדי לוודא שאני אמנם מהנדס. התוצאה התפרסמה במדור שלו "תיקי X", זמן תל-אביב, "מעריב". חששתי מאוד מפרסום הכתבה. מה יחשבו עלי חברי לעבודה? להפתעתי התקשרו אלי לא מעט מהנדסים המתעניינים בתופעה, וחיזקו את ידי. אחד מהם מתקשר בעצמו, אך חושש להודות בכך בפומבי. האחרים, שאינם מתעניינים בנושא העב"מים, לא קראו כנראה את הכתבה.

המרכז לחקר עב"מים

תיבת טקסט:  
אבי גרייף






אבי גרייף
המשכתי לתחקר את החוצנים, ותיעדתי את הטיפולים שביצעו. החומר שברשותי הלך ותפח. התחלתי לרכז אותו לטיוטה לספר אפשרי. באמצעות טיוטת הספר העברתי את המידע לאנשים רבים. אחד מהאנשים, שקרא את הטיוטה היה אבי גרייף, יו"ר המרכז לחקר עב"מים בישראל. המרכז פועל בישראל כבר שנים אחדות, ומטרתו לחקור ולתעד את תופעות העב"מים. המרכז מקיים הרצאות ומפרסם כתב-עת. בניגוד לאחרים, אשר אליהם שלחתי את טיוטת ספרי הראשון, הגיב אבי גרייף במהירות ובכובד ראש, למרות שבתחילה התקשה אף הוא, כמו כולם, לקבל את העובדה, שחוצנים בממד מקביל הם בני-בית אצלי.

אבי גרייף פירסם שני ספרים בעברית, ובהם דיווחים על תצפיות עב"מים, חטיפות והטבעות חיטה מכל רחבי העולם. תופעות אלו נחשבות למקובלות בקרב חוקרי העב"מים. ואולם תקשור עם חוצנים הנו נושא שנוי במחלוקת. למרות שידועים כמה "אנשי-קשר", הטוענים לקשר ישיר עם חוצנים, כדוגמת בילי מאייר משווייץ, רוב החוקרים מתעלמים עדיין מתופעת אותם אנשי-הקשר, מבטלים אותם, ומגדירים אותם כשייכים לקטגוריה של מגידי עתידות וידעונים.

עד כמה שנשמע הדבר אבסורדי, יש חוקרי עב"מים המצהירים, כי הם חוקרים הוכחות מוצקות בלבד. תצלומי עב"מים חמקמקים וחקירת תכונות העפר מאתרי עיגולי החיטה נחשבים למחקר עב"מים חשוב, ולפסגת הישגו של החוקר. ואילו קשר טלפתי ושיתוף פעולה מתמשך עם חוצנים מממד מקביל נחשב לשטויות. אפילו עשרות שעות מוקלטות של שיחות עם חוצנים, מתרבות הקלינדקונטלר, לא עוררה בהם עניין, למרות שהייתי מוכן להעביר עותקים לכל חוקר.

לזכותו של אבי גרייף יאמר, שלא השאיר שום פרט לא בדוק. הוא הקשיב, חקר, ראיין את כל אנשי-הקשר, האזין לכל עשרות השעות המוקלטות, ואף העסיק בלש פרטי כדי לבדוק את מקור השיחות עם תרבות הקלינדקונטלר. לאחר עבודה כה יסודית, שהקיפה שפע של מידע, הגיע למסקנה בלתי-נמנעת: הדבר אמיתי! החוצנים אמנם נמצאים כאן בממד מקביל. החוצנים נמצאים בקשר אתנו, והם מטפלים בבני-אדם!

 

כחלק מהבדיקה שאל אותי אבי גרייף ב- 25.10.1997 כמה שאלות שאותן הפניתי למרכזיית החוצנים.

גרייף:    האם היו לפני שנים רבות על-פני כדור הארץ תרבויות חוצנים מתקדמות, שחיסלו את עצמן או עזבו את כדור הארץ?

מרכזייה: כן. היו כמה תרבויות, ונעשו כאן כמה ניסיונות התיישבות חוצניים, שנחלו כישלון חרוץ. מנסיון העבר ידוע, כי כדי שתרבות תצליח להחזיק מעמד שנים רבות, עליה לצמוח במקום ולהתאים את עצמה לסביבה ולתנאי המחיה של הפלנטה. בעבר היו ניסיונות התיישבות של אוכלוסיות מכוכבים אחרים. הם נעזרו בציוד מתוחכם, אבל אחרי שנים אחדות נטשו. הסיבות לעזיבה היו רבות, למשל, אי-התאמת הפלנטה וסביבתה לחיי המתיישבים הללו, והיעדר תשתית רחבה. קשה לקיים חיים ארוכי טווח במסגרות מצומצמות, כאשר מסתמכים על אמצעים מלאכותיים, הדבר יכול להחזיק מעמד תקופה קצרה בלבד. אחר-כך ההתיישבות מתפוררת.

אדריאן:  האם תוכלו לפרט עוד על תרבויות חוצנים שהיו קיימות על-פני כדור הארץ וננטשו?

מרכזייה: בתקופה העתיקה לא היה כדור-הארץ מיושב על-ידי ציוויליזציה אחת דומיננטית, כפי שהדבר היום. במצב שהיה אז נחשבה הפלנטה לשטח הפקר. כל משלחת מחקר של ציוויליזציה אחרת שהגיעה למקום יכלה לנסות להקים התיישבות. הייתה זאת תקופת הפקר, והיו התערבויות רבות כאלו. כחלק מניסיונות ההתאמה לפלנטה ניסו החוצנים לביית ולהתאים גזעים מקומיים שונים לצרכיהם. אי-לכך נושאים היום הגזעים שעל-פני כדור-הארץ במטען הגנטי שלהם שרידים רבים מן התערבויות השונות של גזעים תבוניים מרחבי החלל. לא הייתה יד מכוונת אחת לאורך ההיסטוריה, גורמים זרים רבים היו מעורבים בכך, גם כאלה שלעתים נלחמו זה בזה. היום יש בכדור-הארץ ציוויליזציה דומיננטית אחת, והדבר משנה את התמונה. עדיין מעורבים גורמים זרים רבים, אבל יש הסכמי מסגרת וארגוני-גג, הדואגים לאינטרסים הכלליים של כדור-הארץ.

גרייף:    האם החוצנים התרשמו, כי בשנים האחרונות מתייחסת התקשורת בארצנו טוב יותר אל נושא העב"מים?

מרכזייה: אנחנו פועלים באמצעים ארוכי טווח, כדי להביא למודעות הציבור הרחב את עצם קיום החוצנים, את מטרתם, את כוונותיהם ואת יכולתם לעזור לכדור-הארץ. הפעילות ממושכת וההתקדמות אטית מאוד. בתקשורת בארץ, כמו ברחבי העולם כולו, יש גלים של התעניינות ורגיעה. מכיוון שהתקשורת עוסקת בחדשות, כל דבר שחוזר על עצמו מאבד את האלמנט החדשותי ונזנח, עד שמגלים אותו מחדש. אנו פועלים במישורים שונים ומשונים על-מנת להביא למודעות הציבור את מציאות החוצנים. התוצאות יורגשו בטווח של שנים.

גרייף:    האם הסרט שהופץ בעולם, המראה נתיחת גופת חוצן, הוא אמיתי?

מרכזייה: איננו בטוחים לאיזה סרט אתה מתכוון. באופן כללי נאמר, שעקב תאונות אוויריות ותקלות שונות, חלקן טבעיות וחלקן כתוצאה מעימות צבאי, חוצנים רבים, חיים ומתים, נפלו בשבי. בידי הרשויות והממשלים שפע של עדויות, הכוללות חלקי חלליות וגופות של חוצנים. הממשלים מסתירים עדויות אלה בקפדנות. המידע שמגיע לציבור הרחב הינו חלק זעיר מהעדויות הקיימות בשטח.

גריף:     האם יוכל המין האנושי למנוע את התחזיות האפוקליפטיות, שיוחסו לשנים הקרובות, או שהחוצנים מתערבים ויתערבו בהגשמתן?

מרכזייה: אסונות טבע הם חלק ממציאות החיים בפלנטה שלכם וגם בפלנטות אחרות. אסונות קרו בעבר ויקרו בעתיד. התחזיות האפוקליפטיות נובעות בעיקר מפחדים שהוטבעו היטב בתת-מודע הקולקטיבי שלכם, עקב אירועי העבר. התחזיות הן תוצר לוואי או ביטוי של פחד המוני מפני הבאות. איננו מעוניינים לחזק פחדים אלו, ולכן לא נאשר ולא נכחיש תחזיות כלשהן. ואולם כדאי שתדעו כי אם יקרה אסון בלתי צפוי בקנה מידה עולמי, התרבויות השונות, המעורבות בהתפתחות הציוויליזציה של כדור-הארץ, יתערבו בדרכים שונות כדי למנוע את האסונות או לעמעם אותם, וזאת מסיבות הומניטריות. סביר להניח, שההתערבות תעשה בצורה נסתרת, עד כמה שניתן, כדי שנוכחות החוצנים לא תעורר פאניקה בציבור.

גרייף:    האם ההרס האקולוגי והשימוש בנשק גרעיני בכדור-הארץ יכולים להשפיע על חוצנים הנמצאים בממד חומר שונה?

מרכזייה: העולמות מחוברים. למרות שנראה לכם שאין קשר בין מערכות חומר שונות, הרי החלקים השונים הם חלק משלם. פגיעה בחלק אחד של החומר גוררת אחריה חוסר איזון במערכות חומר אחרות. כל המערכת נמצאת במצב של איזון עדין.

            קיים אספקט מסובך יותר להבנה. המרקם האנושי בכדור-הארץ איננו גוף נפרד העומד בפני עצמו, אלא הוא מהווה חלק ממארג של צורות חיים. רבות מצורות החיים בכוכבים שונים קשורות ביניהן בקשרים שונים, שקשה להסביר לכם את מהותן. מדובר ברמות של הנשמה ואוכלוסיות אנרגטיות ברובדים עליונים של הקיום.

אדריאן:  האם תוכלו להתייחס אל גלגול החוצנים בכדור הארץ?

מרכזייה: בהחלט. תהיה זאת דוגמה מעשית שתוכלו להבינה. נשמתם של בני-אדם רבים, החיים על-פני כדור-הארץ, מקורה מחוץ לכדור. וזהו רק אספקט אחד של קשרים בין צורות חיים בפלנטות שונות. מסיבה זו אנו מעוניינים בשגשוג החיים בכדור-הארץ. כל תרבויות החוצנים, המעורבים במתרחש כאן, מעוניינים בכך.

גרייף:    האם יש אמת בידיעה, כי חוצנים פועלים בשיתוף פעולה עם הממשל האמריקני?

מרכזייה: בהחלט. החוצנים ניסו כמה פעמים לקשור קשרי עבודה עם ממשלים, אבל כולם נכשלו. נתקלנו בבורות, בפחדים ובמכלול של טיפשות מצד הגורמים שעבדנו איתם. הממשלים רצו רק לחקור אותנו, לקבל מידע טכני מתקדם, בעיקר לגבי כלי נשק, ולהסתיר אותנו מעיני הציבור. מידע על נשק לא סיפקנו ולא נספק מסיבות מובנות, והאינטרס שלנו הוא להגיע לידיעת הציבור הרחב. מכיוון שנוצר ניגוד אינטרסים בינינו לבין הממשלים, לא העלו רוב המפגשים תוצאות חיוביות.

אדריאן:  האם גם היום קיימים מגעים?

מרכזייה: לא נוכל לפרט מה קורה היום. נוכל רק להסביר באופן עקרוני היכן עמד הקשר בינינו לבין הממשלים. מכיוון שבאופן עקרוני הקשר עם הממשלים לא הניב פירות רצויים, המשכנו במדיניות של חשיפה פסיכולוגית איטית לכלל הציבור.

גרייף:    האומנם התרסק כלי-טיס או כלי-טיס של חוצנים סמוך לעיירה רוזוולט שבניו מקסיקו, ונמצאו שם גופות של טייסים חוצנים?

מרכזייה: אירוע רוזוולט הינו אירוע אמיתי. אחד מיני רבים אחרים, כפי שהסברנו קודם.

גרייף:    האם נציגים מסיריוס פעלו במצרים, והיו מעורבים בבניית הספינקס?

מרכזייה: כפי שכבר נמסר לכם, חוצנים מתרבויות רבות היו מעורבים פעמים רבות בהיסטוריה של כדור-הארץ. במצרים היה מעורב גזע, שלא נרחיב עליו את הדיבור. זאת לא הייתה תרבות סיריוס אלא תרבות אחרת, יותר מתקדמת, שנטשה את האזור, ואין טעם לדבר עליה.

אדריאן:  האם החוצנים היו מעורבים בבניית הספינקס והפירמידות?

מרכזייה: באופן עקיף כן. הם נבנו בתקופה שבה פעלו החוצנים בסביבה, וסייעו לתושבים המקומיים בצורות שונות.

גרייף:    האם התרבות שהייתה בעבר באטלנטיס, הייתה ברמה שלנו או ברמה גבוהה יותר?

מרכזייה: במשך כמה דורות, התקיימה באטלנטיס מושבת חוצנים. הייתה זו אולי התקופה הארוכה ביותר בהיסטוריה של הפלנטה, שבה התקיימה כאן תרבות חוצנית. תרבות זאת נהרסה באסון טבע. באטלנטיס היה גרעין של מתיישבים-חוצנים, שהיו דומים לבני-אדם, ומסביבם היה המון רב של מקומיים. במשך הדורות התמזגו אלה באלה. תרבותם ההיא הייתה תרבות מתקדמת, אבל לא הגיעה ברמתה לתרבות של היום. האבולוציה של אטלנטיס הייתה שילוב בין רמת חיים, המקבילה לתקופה הרומאית, עם אלמנטים טכנולוגיים, ששרדו מהציוד שהובא מחוץ לכדור-הארץ. במשך הזמן הפסיק ציוד זה לתפקד או אבד. כאשר נהרסה אטלנטיס הקימו השרידים שנשארו מרכזים במקומות אחרים בעולם, אבל המורשת הטכנולוגית הלכה ודעכה במהירות.

גרייף:    האם לאמריקנים יש כלי-טיס ממקור חוצני, או שהם משתמשים בידע ששאבו מכלי-טיס של חוצנים שהתרסקו כדי לבנות כלי-טיס מתקדמים?

מרכזייה: כפי שכבר אמרנו, הרבה כלי-טיס חוצניים התרסקו, ושפע של מדענים חוקרים את שרידיהם. האם יצליחו מדענים אלו לפצח את הטכנולוגיות? אנו ספקנים מאוד. הטכנולוגיות שהתרסקו על-פני כדור הארץ מתקדמות בכמה אלפי שנה מהטכנולוגיה של כדור-הארץ, לכן אין כמעט סיכוי שבני-אדם יוכלו להעתיק כלים אלו בשנים הקרובות. ועוד - הכלים שהתרסקו שונים מאוד אלו מאלו מכיוון שהגיעו מתרבויות שונות, והדבר מגביר את הבלבול בקרב המנסים ללמוד את סודותיהם. המדיניות שלנו לגבי העברת ידע טכנולוגי ברורה מאוד. אנחנו מעבירים רק ידע הנמצא על סף ההבנה ולמטרות חיוביות. בשום אופן לא נאפשר להעביר ידע טכנולוגי שהוא מתקדם בהרבה מעבר לרמה הקיימת בפלנטה, כולל את ידע כלי-הטיס.

אדריאן:  האם יש למישהו על כדור-הארץ כלי- טיס כזה פעיל?

מרכזייה: עד כמה שידוע לנו נפל כלי אחד שלם, אבל לא הצליחו להטיס אותו או שמפחדים להפעיל אותו. הוא נשמר בקפדנות קבור בבונקר עמוק. החלטה נבונה. אם כלי זה יעלה לאוויר הוא יאותר מיד על-ידי בעליו החוקיים, ויינקטו אמצעים מתאימים.

אדריאן:  תודה. האם התשובות שקיבלתי ורשמתי נכונות?

מרכזייה: כן, עד כמה שיכולנו להעביר לך. אם תרצה הבהרות תוכל לשאול עוד. סדר לעצמך את החומר וחזור אלינו.

אדריאן:  האם אתם מעוניינים בקשר מסוג זה?

מרכזייה: כן, מאוד.

אדריאן:  תודה בינתיים.

 

ב - 1.11.1997 העביר לי אבי גרייף סדרה נוספת של שאלות שאותן העברתי למרכזייה.

 

אדריאן:  האם השאלות ברורות?

מרכזייה: הן ברורות, אדריאן, רק תן לנו זמן להתארגן. יש כמה שאלות שמצריכות מחשבה ואישורים. חזור לקבל תשובות לכל המוקדם בערב. עדיף מחר. בסדר?

אדריאן:  האם על חלק מהשאלות אתם מתקשים להשיב?

מרכזייה: לא במיוחד. נמסור לך מחר. בסדר?

אדריאן:  האם אתם הצוות שעוסק בשיווק? או יותר נכון ביחסי ציבור עם בני-אדם?

מרכזייה: לא בדיוק, אבל אתה יכול לקרוא לנו כך. יש לנו כמה תפקידים, וזה אחד מהם.

אדריאן:  מהי, מבחינתכם, מטרת השאלות והתשובות הללו?

מרכזייה: אנו מעוניינים שבני-האדם יאמינו שהחוצנים אמיתיים, ושאפשר לדבר אתם. הדבר חשוב מאוד. אם תפרסמו את התקשורים האלו, הם ודאי ישפיעו. כך טוען המחשב.

אדריאן:  האם הכנסתם את הסיטואציה למחשב?

מרכזייה: בהחלט.

אדריאן:  את כל המגעים אתנו אתם מנהלים באמצעות מחשבים?

מרכזייה: אנחנו בודקים את כל האפשרויות. המחשב מבצע חיזוי. החיזוי הינו כלי מחקרי ותכנוני יעיל מאוד.

אדריאן:  והמחשב הוא שהגיע למסקנה ששאלות ותשובות היא דרך טובה ליצור היכרות?

מרכזייה: כן, בהחלט.

 

למחרת הייתי אצל חיה לוי המדיום, וביקשתי שתתקשר עם צוות הרופאים שבביתה, ביניהם X3, ראש צוות הרופאים-החוצנים ומאיה החוצנית שהיא רופאה ופסיכולוגית.

 ב- 4.11.1997 תקשרתי את התשובות מהמרכזייה ושילבתי אותן עם התשובות שקיבלה חיה בתקשורה.

 

גרייף:    משנת 1990 מתקיימת פעילות אינטנסיבית של עב"מים דמויי משולש בבלגיה קרוב לגבול הגרמני. קוטר העב"מים הוא 30 מטר, והם בעלי שלושה אורות בקודקודים ואחד באמצע. הם טסו טיסה נמוכה. לאיזו אוכלוסיית חוצנים הם שייכים ומהי מטרתם? האם פעילותם קשורה לפעילות הססמית שהתרחשה באזור למניעת רעידות אדמה?

X3:       אני מכיר את הכלים המשולשים. הם שייכים לתרבות מתקדמת מאוד. איני יודע מה הם עשו בבלגיה. עד כמה שידוע לנו אין החוצנים נאבקים באיתני הטבע, לכן ודאי לא עסקו במניעת רעידות אדמה.

אדריאן:  האם כל העב"מים המשולשים שייכים לתאגיד אחד של ציביליזציות?

X3:       מידע זה חסוי. שאל את המרכזייה, ייתכן שלהם מותר לגלות מידע רב יותר.

מרכזייה: הכלים המשולשים שייכים לתאגיד ציביליזציות שונה, ולא נרחיב עליו את הדיבור. גם הם חוקרים את כדור-הארץ כמונו, וגם מטרותיהם דומות למטרותינו.

אדריאן:  מהן המטרות?

מרכזייה: המטרה המרכזית היא המחקר, וכן בדיקת האפשרות של צירוף לציוויליזציה או של יצירת קשר. אין אנו יודעים במדויק מהי פעילותם, אך אנו יודעים שהם שייכים לציוויליזציה אחרת, מתקדמת מאוד.

אדריאן:  האם צפויה מהם סכנה כלשהי?

מרכזייה: איננו סבורים שכרגע קיימת סכנה כלשהי מאיזשהו גורם המעורב בפעילות על כדור-הארץ. כל הגורמים עובדים תחת הסכמים של אי-התקפה הדדית. השטח פורז, והוא חופשי למחקר. אין אפוא כרגע שום סכנה כזאת.

אדריאן:  כיצד נראים היצורים שהגיעו בכלים המשולשים?

מרכזייה: מידע זה עדיין חסוי. באופן כללי הם הומנוידים. כלומר יש דמיון מסוים בינם לבין בני-האדם, יותר מזה לא נוכל לפרט.

הרצאה פומבית ראשונה           

אבי גרייף הזמין את חיה לוי ואותי להרצות בפני הכנס הארצי של המרכז לחקר עב"מים, שהתקיים בנתניה ב- 1997. ההרצאה עוררה הדים רבים בקהל. חלק מהנוכחים התקשו לקבל את הנאמר, אך רובם נכנסו למעין שוק, בדומה לקהל בהצגה, שבאופן בלתי צפוי איננה מתנהלת לפי התכנית.

היו שטענו, כי הילינג ותקשור אינם נושאים מדעיים, וכי אין מקומם במחקר רציני ומכובד של תופעת העב"מים. הם באו לכנס כדי לצפות בסרטים ובצילומים של עב"מים חמקמקים מחו"ל, ובמקום זאת חיה ואני מספרים להם על קשר יום-יומי עם חוצנים בלתי נראים. פויה…

שתי נשים בקהל הרגישו אחרת. טובי בארי, הילרית ופסיכולוגית קלינית, תמכה בי במרץ. היא צעקה: "מה שאדריאן וחיה מספרים זה נכון. ככה זה!"

שולה ישראלי, שהגיעה לכנס מקיבוץ אמיר שבגליל העליון, הרגישה צמרמורת בכל גופה. היא התפטרה מתפקידה כמזכירה רפואית לטובת עיסוק ברייקי וברפואה אלטרנטיבית. במהלך ההרצאה הרגישה דחף חזק מאוד לעבוד עם חוצנים.

לאחר אותה הרצאה התקשרו שתי הנשים אתי ועם חיה, ובסופו של דבר פתחו החוצנים מרפאות גם אצלן.

בכנסים הבאים המשכתי להרצות על הנושא. שולה ישראלי ותמי קאלי הרצו על מרפאות החוצנים שנפתחו אצלן. למרות העדויות הרבות נשארו חוקרי עב"מים מסורתיים בלתי משוכנעים.

הוצאה לאור של הספר הראשון

כפי שלמדתי על בשרי, לא קל להוציא ספר לאור. לאחר שנים מייגעות של כתיבה, ולאחר שהספר סוף-סוף גמור, רק אז מתחיל החלק הקשה - יש למצוא מו"ל, שיסכים להוציא את הספר לאור. שלחתי עותקים לתשעה-עשר מוציאים לאור, העוסקים בתחום המיסטיקה והעב"מים. חלקם טענו שהספר דמיוני, והתקשו להאמין שמדובר בדיווח אמת. רובם סירבו בטענה, שהספר אינו נכלל בשום קטגוריה שהכירו קודם. אין זה תיבת טקסט:  
הספר הראשון
ספר על חטיפות ואין בו תצלומי עב"מים. אין הוא מתאים גם לקטגוריה של ספרי מיסטיקה, תקשור או ספרי עצות לשיפור עצמי. היו מו"לים שהסכימו להוציא את הספר, אך על חשבוני. אחד מהם, אגב, דרש סכום כה מופקע, עד שלפי דעתי גובל הדבר בפלילים. בסופו של דבר יצא הספר לאור בהוצאת גל, המתמחה כבר שנים בספרות העידן החדש. גל עטיה, הוא המו"ל היחיד שהתעניין, בא לבקר, התנסה בטיפול של חוצנים, ואף תקשר בעצמו עם החוצן X3. באפריל 1999, לאחר חבלי לידה קשים, יצא הספר לחנויות ותרם רבות לקידום מודעות הציבור בנושא. הוזמנתי לתוכניות רדיו וטלוויזיה, וכתבו עלי כתבות בעיתונים ובמגזינים. לשמחתי, הספר והפרסום שנלווה אליו, אפשרו להילרים ולמתקשרים נוספים "לצאת מהארון", ולהודות בפומבי שהם נעזרים בחוצנים. הפרסום והמידע הרב הקל על מטפלים ובעיקר על מטופלים את ההתמודדות עם התופעה.

 

חיים מזר

אחד החברים הנכבדים במרכז הישראלי לחקר עב"מים הנו חיים מזר. היה לי הכבוד לשמוע את הרצאותיו בנושא עב"מים וחוצנים. לחיים יש רקורד מרשים של כמאה ושלושים מאמרים.

 

Text Box:  
חיים מזרגם יחסו של חיים מזר אל סיפורינו בדבר צוותים רפואיים של חוצנים, היה סקפטי למדי. חיים מזר פרסם מאמרים על אנטומיה של חייזרים, והוא מרצה על נוכחות עב"מים במערכת השמש, ועל נוכחות אפשרית של מבנים לא-טבעיים על כוכבי-לכת וירחים במערכת השמש. ואולם טענותינו על קשר מתמשך עם צוות רפואי של חוצנים נראה לו דמיוני מדי, ולמען הביטחון העדיף "לשבת על הגדר". ב- 29.1.2000 גברה, כנראה, סקרנותו, ולכן ביקש להתנסות בעצמו בטיפול של חוצנים. הוא לא העלה על דעתו מה עתיד לקרות לו במהלך הטיפול. כהרגלי, תיעדתי את מה שנאמר בזמן הטיפול. יומיים לאחר הטיפול שחזר חיים לעצמו את שהתרחש במהלך הטיפול, והעלה את הדברים על הכתב. שחזורים אלו מופיעים כאן בסוגריים, ופותחים במלים: "במבט לאחור..."

כהרגלי, תחקרתי אותו לגבי בעיותיו הרפואיות, וביקשתי ממנו לשכב על המיטה. החוצנים התחילו לסרוק את גופו, אבל חיים מזר טען שאינו מרגיש כלום.

 

אדריאן:  עצום עיניים ודמיין את החדר.

מזר:      אני לא רואה כלום.

אדריאן:  בסדר, דמיין שאתה נמצא באולם הרצאות, ואתה מרצה מול אולם ריק.

מזר:      אני רואה את עצמי מרצה.

אדריאן:  מצוין, חזור לכאן, מה אתה רואה?

מזר:      כלום.

 

אמרתי לו לפקוח את עיניו. התאכזבתי. כנראה שאינו אחד מיחידי הסגולה בעלי הראייה העל-חושית. המשכנו לשוחח בניחותא על דא ועל הא. כהרגלי, שאלתי אותו אם הוא מרגיש משהו.

 

מזר:      כן! אני מרגיש טבעת חומה באמצע כף רגלי השמאלית.

אדריאן:  הם מחדירים לך צינורית לרגל.

 

לפתע, כשחיים מזר מסתכל בעיניים פקוחות, הוא אומר-

מזר:      ליד המזגן ישנה דמות בעלת שיער ארוך.

אדריאן:  נכון, יש שם חוצן. אתה רואה אותו?

מזר:      כן. הוא באמת שם?

אדריאן:  כן. הוא נראה כגבר צעיר בעל שיער בלונדיני ארוך.

מזר:      נכון. משמאלי ישנם עוד שניים, אחד בגובה מטר ושמונים, ואחד נמוך יותר, כמטר ועשרים. ליד הרגליים שלהם נמצאת קופסה בצבע כסף מתכתי. האם באמת יש שם קופסה?

אדריאן:  כן. תמשיך לדווח.

מזר:      השפה שמדברים בה דומה לקלטית או לדרואידית, למרות שאיני מכיר שפות אלו. האם זה נכון?

אדריאן:  אין לי מושג. החוצנים אומרים לי שאתה משלהם. אבל בבקשה תמשיך לדבר.

מזר:      אני מרגיש, שדוקרים אותי ביד שמאל. יד ימין יותר קלה. מאחוריך יש מוטות שנראים כמו מתלים לבגדים. הם משמשים להחזקת שקיות אינפוזיה. מישהו, כנראה, מרחף מעלי, מסתובב בצורה אופקית, מחזיק מתקן להגדלה, אולי זכוכית מגדלת (במבט לאחור: הגדלה של פי (300. הוא הופך את העור שלי לשקוף ומסתכל פנימה. יש משהו אדום על התקרה. אני רואה על התקרה מכשיר עם צינורות ארוכים. אולי אולטרה-סאונד או מכשיר הפועל בתדרים של גלי מכ"מ (במבט לאחור: המתקן הוא משטח עגול מסתובב והצינורות הם נימיים). אני מרגיש מצד שמאל תחושה של מגע. ביד שמאל אני מרגיש שוב עקצוצים כמו בזמן הרדמה. מישהי עומדת מצד שמאל של הפנים שלי ומחייכת. היא אמא לשלושה ילדים (במבט לאחור: האישה והגבר הם רופאים. כל אחד מהם הגיע מכוכב אחר, והם משווים ידיעות רפואיות שונות, שיש להם על גוף האדם).

אדריאן:  תשאל אותה מה שמה.

מזר:      שמה מיונה. מישהו נכנס בדלת הראשית. הוא נראה כבעל תפקיד בכיר, מנהל הצוות או האחראי על חדר-הניתוח.

אדריאן:  שאל אותו מי הוא.

מזר:      מי אתה? הוא לא עונה לי.

אדריאן:  מה הוא עושה?

מזר:      רק צופה. מאחורי ומעל לראשי ישנו פרוז'קטור, המאיר את כל גופי. האור סורק את כל הגוף. זהו אור מיוחד, שנע מעל הראש ושולח גלים. לגלים צורת אליפסה, והם עוטפים את כל גופי.

אדריאן:  מהו תפקידו של האור הזה?

מזר:      כשהאור בא במגע עם הגוף, הוא יוצר הילה. אולי באמצעות ההפרשים בהילה הוא מאתר מחלות. יש צג משמאלי, בכיוון הלב. אני מרגיש לחץ בלב.

אדריאן:  בקש לראות תמונה טלפתית של פנים הגוף.

מזר:      מי שרוצה שיעביר לי תמונה. משהו עובר בגופי מעל העלייה השמאלית העליונה אל החדר התחתון השמאלי, ומתעכב שם. אני מסתכל על התמונות. מכשיר זעיר מוציא זרועות עם כריות הדבקה. הוא נדבק לדופן. לאט-לאט הוא מסתובב שם. זהו מכשיר שגודלו מילימטרים בלבד, ולו זרועות מצמידות. הוא סורק את הדופן הפנימי של הלב, ושולח תשדורת בתדרי קול גבוהים מאוד, אולי 40 אלף קילו-הרץ. זהו מכשיר ניטור, שנמצא מעל העלייה השמאלית. אני רואה אוסצילוסקופ. אני רואה מסך עגול. המשרעת של הגלים גדולה מאוד. אני מנסה לקבל תמונה. אורך המשרעת עשרים ס"מ. אורך הגל שני ס"מ. הגל נע בתדירות גבוהה מאוד. האוסצילוסקופ מתורגם לעקומה של ציר X ו Y, נוצר קו ליניארי בוהק בצבע אדום. מימין למוניטור נמצא מוניטור אחר, שמציג גלי סינוס. שם מתבצעת ספירת דם. יוצאת קרן ומשדרת חומר כלשהו למחזור הדם שלי. אני מרגיש כבדות ביד ימין. יד שמאל כבדה מיד ימין. משמאלי ליד הדלת ישנה ארונית. בחלקה התחתון, עד לגובה של מטר, יש מגירות. גובהה של כל מגירה חמישה ס"מ. עומק המגירה עשרים ס"מ. מעל המגירות יש שתי דלתות. (אדריאן: ביקשתי באופן טלפתי מהחוצנים שיפתחו לו את הדלתות, אבל לא אמרתי לחיים מזר כלום).

מזר:      מישהו פתח את הדלתות, יש שם שלושה מדפים במרחק שלושים  ס"מ.

אדריאן:  מה יש על המדפים?

מזר:      על המדפים נמצאים קלסרים. החומר בקלסרים כתוב בכתב, שמזכיר כתב יתדות.

אדריאן:  כמה סימנים יש באלף-בית הזה?

מזר:      ישנם 35 סימנים באלף-בית. שיטת הספירה היא על בסיס 60. היחס בין הטקסט לחומר המתמטי הוא: החומר המתמטי כ- 30%, הטקסט 70% ( במבט לאחור נדמה לי שהלשון הייתה אכדית).

אדריאן:  איזו אינפורמציה נמצאת בתיקים?

מזר:      חומר אנטומי על חיים תבוניים במקומות שונים וגם בכדור-הארץ. כמו כן מצוי כאן מידע על כוכב הלכת הרביעי שנמצא בסיריוס. הפרטים שאני קולט לגביו הם כדלהלן: קוטרו 9,500 ק"מ, הוא צפוף מכדור-הארץ, כוח המשיכה שלו גבוה יותר ב- 1.2 מזה שבכדור-הארץ. האטמוספירה בו דומה לזו שבכדור-הארץ ביחסי גזים שונים: 65% חנקן, 20% חמצן ו - 15% הגזים הנותרים. הם מתחלקים, כנראה, למימן ולאחד מהגזים האצילים הקלים, שאם לא כן היה הכוכב שוקע (במבט לאחור: אני חושב שמדובר ב- CO2 ובפלואור מיונן, היוצר מדי פעם מבנים מולקולריים עם חמצן חופשי).

אדריאן:  כמה תושבים יש בכוכב?

מזר:      הכוכב דליל באוכלוסייתו, יש בו רק כמיליארד תושבים.

אדריאן:  מה שם הכוכב?

מזר:      ריגה.

אדריאן:  איך נראים התושבים?

מזר:      התושבים בהירים. הכוכב קר. כמו בקווי רוחב צפוניים.

אדריאן:  איך הם נראים?

מזר:      גובהם בין 1.70 ל - 1.80 מטר. הם די דומים לנו. יש על הכוכב שתי יבשות. אחת גודלה כגודל אפריקה, והאחת כאוסטרליה. לא כולם חיים על היבשות. חלק מהם חיים בים בעומק של שני ק"מ. אלו שחיים בים הם דו-חיים. הם יכולים לעבור מיבשה לים. לאלו מסיריוס יש, כנראה, קשר לאטלנטיס. ראיתי מישהו עובר מעלי עם הפנים לכיוון מזרח. הוא עבר מעלי בצורה אופקית.

אדריאן:  בקש, שיסכמו את מצבך הרפואי.

מזר:      הם לא אומרים דבר. מאחוריך נמצא מכשיר מעקב שצופה בי. המכשיר עגול, ונשלף ממנו צינור כמו במערכת הידראולית. המכשיר משדר אור כחול, המכוון לאזור הבטן התחתונה. על האור הזה יורד מסך, מעין דיסקה, עם חורים. האור מתפצל לאורות בגוונים שונים, כמו תוף שמסתובב. חלק מאלומות האור מתרחבות, אלומות האור נעשות צרות יותר, ואיזושהי אלומה זוהרת נשלחת לכיוון הפנים שלי.

אדריאן:  מה תפקיד המכשיר הזה?

מזר:      האור עובד כמו תרופות. כל אלומת אור היא כמו מינון של תרופות. במכה אחת משודרות כמה תרופות יחד. חציה התחתון של האלומה כבה, ועכשיו עובד חציה העליון. חלק מהאורות הכחולים מתחלפים לאדומים. האלומות מתרחבות, מתעקלות ותופסות לי את הידיים. מכשיר דומה בא מצד שמאל ותופס את ידי השמאלית באמצעות אלומות ירוקות. האלומות נפרשות בצורה רחבה מאוד. הן נפגשות מעל הגוף שלי, באיזשהו ציר אנכי. בנקודת המגע נוצר אור חדש, שהוא מין שילוב בין כחול עמוק לבין צבע של תפוז. משתחרר ריח. נדמה לי שאני מרחף. החוצנים היטו אותי מעט ימינה ומעט שמאלה. ההטיה לימין חזקה, 45 מעלות. הצמידו אל גופי מכשיר באמצעות ואקום. המכשיר מזרים אוויר קר לתוך הגוף. אני מרגיש שמוחדר משהו לתוך גופי.

אדריאן:  מהו המכשיר הזה?

מזר:      המכשיר נמצא במרחב של שישה או שבעה ממדים, ושואב מהגוף חומר דמוי ג'לי, שהוחדר קודם לתוכו. מישהו מסתכל לי לתוך העיניים.

אדריאן:  החוצנים סיימו. אתה יכול לקום.

מזר:      מה עשו לי?

אדריאן:  החוצנים אומרים, שביצעו סדרה של בדיקות. בטיפול הבא יבצעו כמה שיפורים.

 

נדרשו לו, לחיים מזר, ימים אחדים כדי לעכל את מה שעבר עליו. הוא סיפר על כך גם לאבי גרייף. תמונות מהחוויה חזרו ועלו במוחו בצורה מדויקת. ביקשתי שיתעד הכל, והשווינו בין תיעודו לבין מה שהקלדתי אני במהלך הטיפול. ב- 11.2.2000 הגיע כולו נרגש לקראת הטיפול השני. לאחר דקות אחדות על שולחן-הטיפולים התחיל לדווח בסגנונו המדויק:

 

מזר:      אני מרגיש חום בכף רגל שמאל. יד שמאל יותר כבדה וקשה לי להרים אותה. ברגל שמאל מהברך למטה ישנה כבדות, כבד לי להרים אותה. החום בכף רגל שמאל מתגבר. מישהו פותח את הארונית, לוקח קלסר שני משמאל, ומדפדף בו. הוא מגיע לעמוד 130. מסתכל על שרטוטים אנטומיים. משווה אותם לצילום פנימי שצילם, כנראה, בגופי. הוא מתלבט באיזו פעולה לנקוט. הוא לוקח משהו שנראה כמו מזרק, ובוחן את תכולתו. בינתיים אני מרגיש במוט או בציר הנמצא בתוך הרגל, סמוך לדופן הפנימית השמאלית, כנראה, לאורך כל הרגל. התחושה מעומעמת. החוצן מכוון את המזרק אלי. המזרק לא נוגע בעור, הוא נמצא במרחק של 10 ס"מ מהעור. קצת שמאלה ובזווית של 30 מעלות מעל הסרעפת, הוא מזריק את החומר לכיוון המבנה המולקולרי של הרקמות. התכולה כולה מוזרקת. אחר כך הוא לוקח את המזרק ושם אותו במתקן סטריליזציה.

אדריאן:  שאל מה החוצן עשה.

מזר:      החוצן הזה וחוצנית שנמצאת מימיני מחזיקים את כפות הידיים שלהם מעל אזור הבטן, ומבצעים עיסוי מיוחד. כפות הידיים שלהם נמצאות חמישה ס"מ מעל אזור הבטן, ומשדרות אנרגיה. אנסה להבין איזה סוג אנרגיה זאת. כנראה שזאת אנרגיה חשמלית, הנוצרת באמצעות המחשבה של שניהם יחד. כאשר קווי השדה של המחשבה שלהם מצטלבים, נוצר שדה כוח, שיכול להרגיע את מערכת העצבים. אין זו הרדמה אלא הרגעה. שני המתקנים, שנמצאים שני צדי החדר, אותו חדר שראיתי כבר בטיפול הראשון, משדרים שוב גלי תרופות או חלופה לתרופות. הדיסקיות הנמצאות בקצה הקרוב אלי מתחילות להסתובב בכיוונים מנוגדים. המתקן שמימיני מסתובב עם כיוון השעון, וזה שמשמאלי מסתובב נגד כיוון השעון. המתקנים סורקים את כל גופי. אני מרגיש את תנועת העור והשרירים באזור הימני של הבטן התחתונה. הלב דופק יותר מהר, כ-95-90 פעימות בדקה. מישהו שם את ידו על הגרון שלי. אני חש מגע עדין ולא לוחץ. באותו זמן הוא מחזיק מוניטור ידני בכף ידו הימנית. כנראה שהוא בוחן תדרים, ומסתכל על המוניטור שנמצא משמאלי על הקיר. צורת הגלים מתונה. אורך משרעת חמישה ס"מ, אורך גל חמישה עשר ס"מ.

אדריאן:  מהו התדר?

מזר:      שלושה או ארבעה מחזורים בשנייה. ציר אנכי מוצמד לכל אורך כף רגלי השמאלית. ייתכן שאלו אלקטרודות שהצמידו לרגל. המדידות שלהם נרשמות על דף ארוך שנראה כמו אק"ג. בינתיים אני מרגיש משהו ארוך גם לאורך כל יד שמאל.

אדריאן:  בקש, שיסבירו לך.

מזר:      מה אתם מודדים? הם שקועים בעבודה. שוב אני מרגיש שינוי בצד הימני התחתון של הבטן. כמו ירידה בנפיחות. התחלה של עקצוצים בעקבות ההרדמה בכף יד שמאל. לכן, כנראה, אני מתקשה בסגירת כף היד. יש לי תחושות לא מוגדרות בכף רגל שמאל. משהו עמום או כבד. ממשיכים לטפל לי גם בלב. אני מרגיש קצת כבדות בנשימה, ותעוקה בחזה בצד שמאל. התעוקה היא בין הצלעות לבין השרירים הקשורים אליהם. אני מרגיש קצת סחרחורת. כאילו שהראש זז משמאל לימין. יכול להיות שמישהו נמצא מאחורי, ומזיז לי את הראש. מימיני ליד המזגן עומד מישהו. אני מרגיש עקצוצים בכף רגל שמאל. החוצן שליד המזגן מחזיק מתקן, שנראה כמו מראה, המאפשרת החזרת גלים. הוא קולט גלים ירוקים, ומכוון את המשטח כך שהגלים מוחזרים לכיוון האזור הימני של הבטן התחתונה שלי.

אדריאן:  מאין יוצאים הגלים?

מזר:      הם יוצאים משמאל לי ומעלי. הם כנראה מגיעים בזווית של 57 מעלות. המשטח פועל כמו מראה, כשהוא קולט את הגלים הוא ממיר אותם לצבע אחר, לצבע אדום. המתקן, שהחוצן מחזיק בידו, ממיר את אורכי הגלים. החוצן יכול לכוון את אורך הגל המומר באמצעות מנגנון ידני. זהו שעון דיגיטלי, שמכוון באמצעות לחיצה על לחצנים. הוא רואה על הצג את אורך הגל הרצוי לו, ואז מתבצעת ההמרה. יכול להיות שזהו מתקן לייזר, המשדר את הגלים, המומרים לאורכי גל אחרים. יכול להיות שזה מתקן לשיטוח בליטות על-פני העור. מולי נמצאים שלושה חוצנים. הם מתייעצים ביניהם בשקט. שניים מהם אני רואה בפרופיל, ואחד נמצא עם הגב אלי. הם לובשים חלוקים. הימני מרים את ידו. בידו מפסק, שמפסיק את פעולת הלייזר הנמצא משמאלי מאחור. עכשיו מופעל מכשיר דומה מימיני. החוצן שהחזיק את המראה עובר שמאלה, וכל הפעולה חוזרת על עצמה. הקרן סורקת גם את אזור הבטן התחתונה. אלומת האור היוצאת ממנה היא דקה מאוד, כעובי האלומה שעוברת דרך סדק צר מאוד בתריסים של חלון.

אדריאן:  מהו תפקיד הטיפול הזה?

מזר:      לישר את אזור הדופן החיצוני של הבטן. יש לי כרגע כאבים ברגל, כאבים חזקים אבל נסבלים.

אדריאן:  מה הם עושים ברגל?

מזר:      אני מתחיל להרגיש כאבים גם בלב. אני מבין שהדבר הוא חלק מהטיפול. הם מנסים להשקיע בליטה באזור הבטן התחתונה שכנראה מקובעת בעזרת מתקן, העשוי חומרים אורגניים, כדי שייספג בגוף ויהפוך לחלק ממנו מבלי שתווצר דחייה. יכול להיות שלקחו מאיזשהו מקום בגוף תאים, וגידלו אותם על פלטפורמה בצורה של סריג Latice, כנראה סריג אורגני, שיתמוך בחלק המשוקם. אני מרגיש תעוקה באזור הלב, באותו מקום שהרגשתי קודם, אבל בצורה חדה יותר, מלווה בכובד נשימה. רופאה חוצנית ששמה מיונה, ראיתי אותה בטיפול הקודם, עומדת הפעם מימיני, ומפקחת שהעבודה תבוצע על הצד הטוב ביותר. מתקרבים כבר לסוף. החוצנים מזריקים לתוך גופי תרסיס. התרסיס מחטא את כל האזורים שטופלו גם בלב וגם באזור התחתון של הבטן. התרסיס כולל תרכובת של מים מזוקקים ופלואור, במינון נמוך יחסית - 3%. תחושת הכבדות ביד שמאל ירדה. עכשיו החוצנים רושמים דו"ח טיפול.

אדריאן:  האם נדרש המשך טיפול?

מזר:      אני לא חושב. החוצנים אומרים: "אם תרצה תבוא בעוד חצי שנה". זהו. אני כבר לא רואה שום דבר.