יותר טוב מסרט מדע בדיוני

למרפאה ניכנס בחור גבוהה ורזה כבן  30 לבוש בג'ינס וחולצה צבעונית. הוא הסתכל סביבו בחשדנות מנסה להבין לאן הגיע. על פניו הייתה הבעה של סבל וייאוש מהולה במעט תקווה.

אדריאן: כיצד הגעתה אלי ?

מטופל: חבר הפנה אותי.

אדריאן: אתה יודע במה מדובר פה ?

מטופל: לא בדיוק.

אדריאן: יש כאן מרפאה של חוצנים במימד אחר.

מטופל: שיהיה. לא מפריע לי. העיקר שיעזרו לי.  אני סובל מבעיה שהרפואה הקונבנציונאלית לא הצליחה לעזור לי. יש לי כאבים חזקים כל הזמן. ניסיתי גם דיקור וצמחי מרפא . יש לי דלקות חוזרות באגן, בבטן ובמקומות נוספים. עברתי אשפוזים וקיבלתי המון אנטיביוטיקה אבל זה לא פתר את הבעיה.

אדריאן: במה אתה עוסק ?

מטופל: אני סטודנט לרפואה. עוסק גם ביוגה ולפני שחליתי עסקתי בספורט. הייתי בריא כמו שור. עכשיו ירדתי 12 קילו ואני וסובל מכאבים ותופעות גופניות שונות.

אדריאן: תוריד נעליים ותשכב על המיטה. כשנכנסת לחדר הרגשתי כלפיך תחושה מיוחדת. כאילו שפגשתי חבר ותיק למרות שמעולם לא נפגשנו.  תחושה זו מוכרת לי מהעבר עם אנשים שהתבררו לאחר מכן שהם מתקשרים והם באמת הפכו לחברים טובים שלי וקולגות בתחום הטיפול עם החוצנים. האם אתה במקרה עושה מדיטציה ? מתקשר רואה ניסתר ?

מטופל: לא רק עסקתי ביוגה והייתי תקופה ממושכת במזרח.

אדריאן: טוב בוא ננסה משהו. אתה רואה את חדר החדר. תנסה לזכור אותו ותעצום עיניים. תנסה לדמיין את החדר עם עיניים סגורות ותדמיין שאתה קם מהמיטה ומטייל בחדר ומסתכל סביבך. מה אתה רואה ?

מטופל: אני רואה את אחת התמונות שעל הקיר דמות לא אנושית עם רעלה על הפנים. (אין כזה ציור- הוא ראה כנראה חוצן במימד מקביל). הקירות כאילו זזים ומתרחקים ממני. יש תחושה של אבדן משקל הגוף של ציפה באוויר.

אדריאן: מה אתה רואה ?

מטופל: אני לא יכול לראות. אבל אני מרגיש שהאוויר נהיה סמיך ועוברים למדיה אחרת. יש נקודה רגישה בשכמה השמאלית מרגיש חזק. הקירות ממשיכים להתרחק וכאילו נמוגים. כאילו החדר הפיזי הולך ונעלם. נפתח כל כך רחב שהחדר נעלם. יש תחושה שעברנו למימד של מים אבל לא בדיוק מימד של מים.

אדריאן: תנסה לדמיין שאתה מסתכל מהצד לכיוון המקום בו שוכב הגוף שלך. מה אתה רואה?

מטופל: אני רואה את הגוף שלי כאילו מסתכלים עלי עם איזה סורק. יש נקודה של הפרוסטאטה מאוד זוהרת לבנה. אני רואה גם חלקים אחרים בגוף. רצפת האגן מוארת באור אחר. יש נקודות בעצמות באגן שאני יכול לראות.  אני חושב שהמקומות מסומנים בתור בעיה. 

 אדריאן: מלבד הגוף שלך אתה רואה דברים נוספים ?

מטופל: אני רואה מין מוקדים של אנרגיה שונים מהגוף שלי. כמו נקודות שלא יוצרות מרקם של גוף של צורה תדמיתי שהם באזור האגן. אני רואה את האנרגיות מתערבבות עם האגן שלי.

אדריאן: מהן ?

מטופל צוחק.  התשובות לא מגיעות במילים. אבל  המילים נוצרות בראש. כאילו הן אנחנו. 

אדריאן: מי זה אנחנו ?

מטופל: השאלה שאנו שואלים כל החיים. יש תחושה של מדיטציה עמוקה אתה טס קדימה במהירות מאוד גבוה.

אדריאן: ביקשו ממני להחזיר אותך כי זה די מעייף לפעם הראשונה. עשתה את זה יפה מאוד. בעתיד כאשר תעבוד כרופא תוכל גם להסתכל לתוך הגוף של המטופלים שלך ללא צורך בצילומי רנטגן. תפתח בבקשה את העיניים.

המטופל ההמום פתח את עיניו. הנושא מצא חם בעיניים שכן כעבור מספר דקות שקע שוב בתקשור הפעם ביוזמתו:

 מטופל: אני רואה משהו יש שם את המוקד של הדלקת. לא מבין מה שאני רואה.

אדריאן: יש כאן מחשב טלפתי של חדר הניתוח. החוצנים מאפשרים לך לבקש מידע לפי בקשתך. יש לך רשות. תנצל זאת. המחשב יגיב לבקשות שלך.

מטופל: אני רואה תמונת חתך מהרקמה.  יש מוקד דלקתי שלא יודעים עדיין את מקורו. זה לא קשור לבעיה במעי. כאילו מנסים לעבד את זה.  יש לי הרגשה שאני רוצה להכניס יד להוציא את האזור הנגוע.

אדריאן: יש לך את היכולת לרפא זו הסיבה שאתה מרגיש צורך לפעול בעצמך. תשלח אנרגיה שתשרוף את הזיהום.

 מטופל: אני מנסה למצוא את הזווית המתאימה אבל בעצם אין צורך. אני כאילו  צורב אבל הקרן יותר חלשה ממה שקורה בפנים.

 אדריאן: תבקש עזרה.

מטופל: יש שם מישהו שאני מכיר.

אדריאן: מי זה?

מטופל: איך זה יכול להיות. זה חבר שלי. הוא איש מבוגר. כנראה שהוא מכיר את זה יודע שיש לי את זה. הוא מנסה לעזור לי אבל עדיין הזיהום חזק יותר.

 אדריאן: תבקש עזרה ממקור גבוהה יותר. אתה מכיר את הנוהל. אתה צריך רק להיזכר. תזרום עם מה שאתה מרגיש. מה קורה ?

מטופל: יש אור חזק מאוד. כאילו שעוד מישהו הגיע. זה בקנה מידה אחר לגמרי. זה  חזק מאוד אבל זה לא מצליח להתמקד למקום הספציפי. הוא אומר שלא צריך להתמקד.  אבל אני לא בטוח לא בטוח.

אדריאן: הוא יודע מה הוא עושה.

מטופל: יש לי תחושה של כאילו הגוף מתעוות. תחושה שאני מכיר ממדיטציה. נושא מוזר אני יודע שלא קורה בפועל.

המטופל פתח את ענייו. קם מהמיטה והסתובב בחדר עם מבט מזוגג בעיניו. כאילו יצא זה עתה מסרט מדע בדיוני כאשר התמונות עדיין רצות במוחו וענייו בלתי ממוקדות.

זה יותר טוב מסרט מדע בדיוני. תאמינו לי.