בנבכי הנשמה

מאת: אדריאן דביר

הספרים יצאו בהוצאת גל

הגדל תמונה
לדפוס
PDF קרא בפורמט  [מבוא לספר הראשון]
 [1,2,3  פרקים ]  
[ 4,5,6,7  פרקים] 
 [ 8,9  פרקים ]
 The book

 הספרים לרכישה בחנויות הספרים ובאינטרנט

IBook
Bookme
Mitos

בחורה כבת 30 בשם נעמי (שם בדוי) סיפרה שגילתה כי תעללו בה מינית בילדות. לאחר בירור פרטים ניסיתי להתחבר לזכרונותיה. 
אדריאן: אני קולט תמונות אקראיות. אני לא חושב שאני במקום הנכון.
נעמי: יש חסימות רציניות. במשך שנים הדחקתי את הנושא ורק עכשיו זה פרץ החוצה.
אדריאן: אני לא חושב שזה חוסם אותי. אולי הבעיה אחרת. רגע, אני מתחיל לראות תמונות ההחוזרות על עצמן. זה בדים בצבעי אדום, חום וצהוב. הרבה בדים תלויים על מוטות אופקיים גבוהים. זה למעשה חלל בנוי גדול המחולק לתאים תאים ע"י וילונות מאותן הבדים. התחושה כבדה ומעיקה. תמונות הבדים והוילונות חוזרות כל הזמן. ניראה כזכרונותיו של מי ששהה במקום זמן רב ובהה בוילונות רוב שעות היום.
נעמי: אני חושבת שאני יודעת מה אתה רואה. מתקשרת גילתה לי לפני שנים כי היתי זונה. 
אדריאן: אני לא רואה את מראה בעל הזכרונות אבל מדי פעם אני רואה פרצוף של גבר מזרחי. הפנים משתנים במהירות. קצת תחושת פחד. יתכן שאת צודקת אבקש יותר מידע. 
נעמי: אני גם מפחדת מגברים. כילדה התעללו בי במשך תקופה ממושכת ואני שיתפתי פעולה. מעולם לא הבנתי למה.
אדריאן: כניראה שזו הסיבה שהכניסו אותנו לגלגול הזה. הינה מגיע מידע מפורט. נמכרת כילדה לשמש שפחת מין. כבר מגיל צעיר הכניסו את הילדה לעניינים. זה היה יעוד חייה. חיה המוחזקת בכלוב למטרה אחת.
נעמי: אני חושבת שאני מבינה למה הנשמה בחרה לחזור על אותה סיטואציה.
אדריאן: רגע, צריך לראות תחילה מה קרה עם הדמות הגלגולית. פרק חיים טראומטי בדרך כלל נשאר פתוח במין פנטסיה של הווה מתמשך. הינה הבחורה המסכנה יושבת ומתנועעת בתנועות טירוף. היא מבכה על חיים חסרי טעם ללא תקווה.
נעמי: אני רואה אותה יש לה צמות שחורות ארוכות. 
אדריאן: נכןן עור חום והיא רזה וגבוהה יחסית. לבושה בבגד עם חרוזים צבעוניים.
נעמי: תמיד אהבתי חרוזי זכוכית צבעוניים. ממש אובססיה.
אדריאן: היא מבינה שהזדקנה ואת הזקנות לוקחים והן לא חוזרות. היא חוששת שהורגים אותן. מעשה מסבירים לי שהן נמכרות לעבודות כגון מנקות ומבשלות. 
נעמי: היא ממש היסטרית.
אדריאן: כן מרוב טירוף התאבדה. היא הצליחה לגנוב סכין מאחד הלקוחות. כיוונה את הפגיון לבטנה ונפלה עליו. הזכרון הגלגולי אינו מודע למות הגוף. היא עדיין יושבת ומתנועעת בטרוף ובפחד מהגורל המצפה לה.
נעמי: אני יכולה להבין אותה לא פעם הרגשתי שאני רוצה להתאבד. עכשיו אני מבינה למה.
אדריאן: טוב משהבנו את מצב הגלגול הזה בואי ננסה לעזור לה. תגשי אליה בדמותך הנוכחית.
נעמי: היא מבוהלת. 
אדריאן: תנסי להרגיע אותה. תגידי לה שבאת לקח אותה משם. ני לה יד ותבקשי שתתלוה אליך.
נעמי: היא קשורה בשרשרת. 
אדריאן: תקחי פלייר או מכשיר מתאים ותחתכי את השרשרת. זה רק זכרון לא משהו אמיתי. את יכולה לעשות מה שאת רוצה.
נעמי: כן אני משחח