הקליט ותמלל: איתן דובר,  ערך: אדריאן דביר.

מירי אסט: אני אספר במילים קצרות על הבית הזה. אנחנו מקיימים פה הרצאות וסדנאות. כאן לידנו נמצא חדר הטפולים בו אני מטפלת באמצעות החוצנים. אני אציג גם אותם לפי הבקשה שלהם, להביא אותם לידי ביטוי בפגישה הזאת. בבית הזה יש כ- 250 חוצנים וישויות אור. הם קוראים לזה בית מקדש. אני לכשעצמי הופתעתי כי לא ספרתי אותם אחד אחד איתן: אבל את האמת, ניסית נכון?

מירי: נכון, אבל לא הצלחתי. הם פשוט באים אלינו. חלקם נייחים. הם נמצאים כאן. זה הבית שלהם ממש. זה לא בית מלון אלא בית ממש. בעיקר הישויות שלא עוזבים את המקום. הם החליטו להשתכן כאן לשנה שנתיים או אפילו יותר. מפה הם יוצאים למשימות שלהם וחוזרים אלינו. לעומת זאת יש כאן קבוצת חוצנים, העובדים בעיקר בחוץ. הם עורכים מחקרים בנושאים שונים וחוזרים מידי פעם לכאן. זה לא הבית העיקרי שלהם, יש להם בית נוסף, הם לא אומרים לי איפה. הם ממוקמים בכל הבית, זה מבחינתם מה שנקרא  OPEN SPACE. המקום מאד נוח להם. הם אוהבים אותו מאד באיזשהו שלב חשבנו אני ושלמה להשכיר אותו שוב, אז באופן דיפלומטי יהושע, שהוא ראש הצוות שלי אמר: אני לא אתערב בשקולים האישיים שלכם כבני אנוש, אבל כבר התמקמנו פה ובנינו כבר פה את הבית חולים ואת הבית שלנו. אז אני ושלמה כבר הבנו את הרמז. 
הצוות הרפואי
הצוות הרפואי הגיע לבית הזה בסוף מרץ 2002. תוך כדי טפול במישהי המטפלת שמה לב שפתאום יש סביבנו צוות חוצנים. לפני כן טפלתי באמצעות צוותים אחרים אך לא כצוות שלי. מסתבר שהם הגיעו כחודש וחצי לפני שהבית הזה היה פנוי. החוצנים כבר ידעו שהבית יהיה פנוי וכנראה גם סדרו את העניינים לפנות אותו. גם תהליך הפינוי עצמו היה מדהים.

מישהי מעירה: כולם חושבים שיש לנו בחירה חופשית.

איתן: כן, יש לנו הזכות לבחור את מה לזכור.

שלמה:  במקור הדיירים שגרו כאן בקשו להמשיך. אבל כשהגיע הזמן לחדש את החוזה הם התקשרו אלינו ואמרו שבאמת מאד לא נעים להם אבל מצאו דירה יותר זולה, ממש מול בפרוזדור.

ליאור: היה סרט כזה על רוחות רפאים שלא רוצות שיבוא לגור בבית שלהן וכל פעם שמישהו נכנס לגור הם מפחידים אותו בלילה.

מירי:  בכל אופן, הם פיות טובות ולא רוחות. צוות החוצנים מונה שישה רופאים ושתי אחיות. יש גם זוג. אחת האחיות נשואה לאחד הרופאים. יש מעט מאד טכנאים, הם ראשי צוותים כאלה שעברו השתלמות, כך שיוכלו לתפעל בעצמם את הציוד, כך שהם כמעט ולא זקוקים לאנשי תחזוקה. יש כעשרה אנשי מעבדה שאין לי קשר אתם בכלל. אני בקשר עם הצוות הרפואי בלבד דרך ראש הצוות יהושע. הוא בן כ- 4300 שנה, הוא מהפליאדות.

 דריאן: הוא בחור צעיר

מירי: הוא באמת צעיר, הוא מחשיב את עצמו בן 42, 43 הוא חוצן יפהפה, גובהו כשני מטר, רזה אנושי ממש, שיער זהוב גבוהה מעט. את יהושוע אפשר לראות כי התדר שלו מאד גבוהה. הוא מנהל בית חולים בהכשרתו. עוסק בתחום הראש והפסיכיאטריה. יש לנו בצוות את אודליה שהיא פסיכיאטרית והיא גם המדריכה האישית שלי. מטפל אחר העיר את תשומת לבי שאודליה רוצה שאני אפנה אליה, ושאני לא פנויה אליה. ומאז היא ואני עובדות כצוות. עכשיו יש לנו את משה הסגן של יהושע, הם בוחרים כלפינו בשמות תנכיים מטעמי נוחיות, צורתו מעין איגואנה, כלומר לטאי, הוא פרופסור. משה מדהים, גוהנו מטר תשעים לערך, הנה עכשיו הוא עומד כאן מציג את עצמו. יש לו מין עור קסקסים חום צהבהב כזה.

יאיר: מאיפה הוא?

מירי:  אני ממש לא יודעת.

ליאור: הם מבקשים מאתנו לסגור את הסלולארים, זה ממש משגע אותם. רופאים בלבד תשאירו. מה כולם כאן רופאים, נכון אז תשאירו. 
מירי: יש עלי הגנה טוטאלית. החוצנים בנו סביב חדר הטפולים קיר הגנה דמוי זכוכית. אין נכנס ואין יוצא ואין גם בקורי פתע. מי שרוצה להיכנס עומד מבחוץ ורואה. מדי פעם יש אינסטאנציה מאד גבוהה מן הגלאקסיה ה12-, כך הם קוראים לזה. כשהוא מגיע, הוא ישות אור רופא כללי שבא ללמד את הצוות ברמה גבוהה מאד. ואם יש בעיה קשה הצוות עצמו יוזם וקוראים לו. אחד מהמטופלים שלי ראה אותו פתאום: תראי יש לך כאן מישהו שהוא כולו אור הוא רוכן מעלי אני מרגיש חום אני נשרף ואז היה מאד מעניין. אני לא ראיתי אותו לפני כן. נכנסתי לתיקשור ואז ראיתי אותו. הוא אמר לי שהוא מגיע לכאן מידי פעם כשמזמינים אותו. הוא נשאר פה רק לתקופה קצרה מאד. הוא לא מסוגל להישאר כאן כי הרמה האנרגטית בממד השלישי היא נמוכה מאד בשבילו. הוא בא על מנת שהצוות יוכל להתייעץ אתו, זה מדהים לראות את סוג יראת הכבוד שהם מביעים בפניו. הוא טיפל במישהו ואחר כך עבר לאחת המרפאות בדרום, ונסע בחזרה משם. הוא היחידי שמרשים לו לבוא ולטפל מבחוץ. הטפולים מגוונים, יש הצלחות יפות מאד, שאני בעצמי נדהמת, בו נאמר שגם לי מותר להיות לפעמים סקפטית עדיין. תראו באמת, יש בעיות שאנשים סוחבים 12, 14 שנה והם נעלמים כלא היו אחרי 4, 5 טפולים, וזהו הם גומרים עם זה .קודם כל, בשבילי זאת מחמאה אבל בפרט בשבילם, ושנית זה פשוט זה מדהים אותי גם אופן העבודה שלהם. לפני כחודש התחלתי לתעד את אופן הטיפול שלהם.

אדריאן: הם מראים לי פתאום תמונה שמסביב לבית יש מעין מערכת קוצים, אנטנות להגנה, האם עוד מישהו רואה את זה?

 מירי: יש הגנה מוחלטת עלי, היו מספר ניסיונות השתלטות גם על הבית שלי וגם על ילדי, פשוט מאז הם מגינים. ומאז ההגנה הולכת ומתחזקת יותר ויותר , אני חשה אותם במיוחד בזמן העבודה שלי עם הילדים וגם אחרי הצוהריים.

יאיר: ההגנה מתחזקת מפני שההתקפות מתחזקות?

מירי: יש פה יותר ויותר בוא נאמר, נוכחויות לא נחמדות שמגיעות מן המרחב , ובמי שהם יכולים הם נכנסים, והם חייבים להגן, אחרת מה עשינו אנחנו עובדים עבורם, הם חייבים לעזור לנו. יש לנו עדויות של אנשים שההגנה עליהם לא הייתה מספיק טובה וקרו אי נעימויות גדולות, וקרה מה שקרה. לכן ההגנה היא מוחלטת ואני שמחה מאד על כך. זה בית שמאד נעים להיות בו, אני כל הזמן פשוט מנווטת לפה. הכנסנו לפה כמה דברים שזה יהיה בכל זאת בית. בימי שישי אנחנו מארחים פה אנשים. בעצם הבית הוא פתוח עבור אנשים שמכירים את הנושאים שלנו. 

ליאור: דברת על הגנה ואני מבין שכל רגע שחולף ה"נמר הגוסס" הזה של האנרגיה הישנה מתנער, הם גוועים ברעב, יש להם פחות ופחות אוכל מאנרגיית הרגש שמתחוללת כמוצר לווי של פחדים, ספקות ומריבות בין אנשים. יותר אנשים מתעוררים ופחות מחוללים את האנרגיה הזאת. 
איתן: יש הגנה למטופלים לפחות לתקופת הטיפול ?
מירי: כן, יש לנו בחדר "כלוב" זכוכית שמכסה את רוב שטח החדר, שם יש הגנה מוחלטת.

איתן: מה לגבי תקופת הביניים שבין טפול לטיפול, יש איזה מעקב אחריו ?

מירי: כל מטופל שמגיע להנה שעובר דרכם, הוא מסומן בכל מיני אמצעים בלבלב, בושת, בראש, הוא לא רואה או חש את זה. על הגוף האתרי שמשם יכולות לחדור תובנות שליליות. הסימון עצמו משמש כסוג של הגנה. יש מטופלים שמצפים להתרפא כבמטה קסם. הם לא מבינים שגם החוצנים לא קוסמים, הם לומדים את הגוף הפיזי שלנו. הם יודעים הרבה ומתקדמים. הם ממש בונים תיק לגבי כל מטופל. הם סורקים את המטופל על כל איבריו באמצעות המחשב. פגישה ראשונה מוקדשת לעזרה ראשונה וסריקה. בפגישות הבאות מתחיל הטיפול עצמו. בטיפול השני עדיין אין תוצאות סופיות. יש מטופלים שאין להם את הסבלנות לעבור את מינימום השלבים הללו.

אדריאן: מן הניסיון שלי, אלו מטופלים שמראש באים עם המון ספקות ולא מתכוונים לבוא וממש להתרפא.

איתן: האם יש בצוות שלהם נציג שבוחן את מצב החוזה האישי או הקארמה של המטופל ולוקח את זה בחשבון לקראת הטפול?

מירי: אני יכולה לתת דוגמא של אחת מן המטופלות בת 36 חולה במחלה הקשה מכולן, בכל הגוף שלה, היא באה לפה כבר 5 חודשים. היא חיה מאד יפה באיכות חיים טובה בהתחשב במחלה שלה. המחלה שלה קארמתית והיא לא אמורה להירפא. אבל היא אמורה לפחות לקבל איכות חיים טובה וזה מה שהם נותנים. דרך יהושע שאלתי מתי היא אמורה ללכת. יהושע אמר לי שזו הקארמה שלה וזה מה שנכתב אבל מתפקידך לעשות לה טוב להאיר לה את הדרך ולגרום לה לאיכות חיים טובה ותקינה יותר.

איתן: האם יש תהליך מסודר שבן אדם בא ותוך כדי הבדיקות הראשוניות הם בודקים האם יש סתירה בין הטפול לבין מצבו הקרמתי? האם יש נציג שהנושא הזה מתפקידו לבדוק?

מירי: אדם מגיע אלי במסגרת החוזה האישי שלו. כלומר, הוא אמור לקבל טיפול ממני. וזה החוזה שנניח עשה איתי. כלומר זה חלק מהבחירה שלו. אבל אנחנו חיים בדואליות אנחנו שוכחים את היעוד ואת החוזה האישי שהוא עשה. ועל כן, לא כולם מוכנים לקבל את הטיפול. לפחות בפעם הראשונה או השניה שהם מגיעים. לא ברשותי לבקש שנוי קארמתי לטובת המטופל להחלים. זה לא ברשותי ולא בסמכותי. באם באמת האדם רוצה באמת ובתמים להחלים הוא יכול ב2003,2002- ואילך. הוא יכול לעשות שנוי קרמטי.

חגי: יש לזה גם מחיר.

מירי: גדול מאד.

חגי: למשל באם אדם אמור להתמודד עם דבר מסוים עד גיל מסוים, ומבחינת הקרמה שלו הוא אמור כבר ללכת, עכשיו הוא מחליט לבקש הארכה, ולהישאר ואז בתקופה הזאת מעמיסים עליו עוד שיעורים נוספים. ואז הוא מקבל עוד פעם קשיים חדשים. ואז הוא שואל מה יצא לי מזה, הרי בקשתי עוד חיים. ואז התת מודע שלו אומר מספיק,תנוח קצת ותחזור בפעם אחרת להמשיך את השיעורים.

שושי: אני יכולה לספר את החוויה הזאת כפי שקרתה עם הבת שלי, ראיתי שאני לא יכולה להתמודד לבד עם מצב כזה ואז לקחתי אותה לשולה ישראלי (המטפלת גם עם חוצנים). אני לא הצלחתי להגיע אליהם, ראיתי קיר ללא כל סדק. אצל שולה ביקשתי פתיחה אל המועצה הקרמתית ואחרי חצי שעה לערך היא אמרה שהמועצה הקרמתית מוכנה לקבל את הבקשה. אמרתי לבתי בואי נבקש, היא עצמה את העיניים חשבתי שהיא בקשה. התשובה באה : מי שרוצה את ההארכה חייב לבקש. אני לא יכולה לבקש במקומה. 10 ימים לפני שהיא הלכה, היא אמרה לי: אימא אני לא בקשתי. ובאמת היא נפרדה בצורה כל כך שלוה ומלכותית שזה היה משהו בלתי רגיל. כלומר רק האדם עצמו יכול לבקש שנוי קרמתי לעצמו. אני לא ידעתי שיש העמסה בעקבות שנוי כזה. כנראה שהיא ידעה, היא הייתה מאד מחוברת. 
מירי: האדם מודע לזה שהוא נפרד מן החיים בערך 10 ימים לפני. הנשמה שלו יודעת. וגם כאשר קורת לה תאונת דרכים פתאומית יש סימנים שמוסרת לה הנשמה שמעבירה לו אותן לתת מודע ומשם לגוף הפיזי למודע. יורדים אליה בערך שמונה ימים לפני כן תהליכי אור שונים ממה שהיה קודם. יורדים אליה ומקיפים אותה. כלומר אותו אדם יודע מתי הוא הולך. אבל אם הוא באמת רוצה, באותם הרגעים הוא יכול לבקש שנוי קרמה. אם זה בלילה בזמן מדיטאציה או בזמן לא מודע, כלומר בזמן ההזיה, כאשר אנחנו נמצאים במציאות חלופית, לא בממד שלנו. הרוב לא מודעים לאפשרות או שלא רוצים כי הם יודעים שיש מחיר כבד לזה. הוא יכול לשלם על זה באיכות חיים ודפוסי חשיבה שונים.
אדריאן: נתקלתי במקרה של שנוי קארמה שכן מתבצע. מטופל רופא שסובל כבר הרבה שנים ממחלה גופנית מאד קשה - סוג של ניוון שרירים. הוא עדיין עובד. ראינו שהמצב החמיר אצלו. שהצוות מטפל בו כל הזמן. הוא לא הולך אבל גם לא מתרפא. החוצנים הלכו לברר את המצב. ואז יום אחד שהוא הגיע לטפול בקשו מאישתו לצאת. ואז ראיתי שהגיעו לחדר טפול שלושה חוצנים עם ראש כזה מוארך. מתברר שהוא שייך לאיזה קבוצת חוצנים שנשלחו לכאן ללמוד משהו המטופל פשוט היה אמור לחזור אתם. בינתיים הוא התחתן בנה משפחה ילדים והוא לא רצה לחזור. הם הסכימו לבצע עבורו מעין טכס של שבירת איזה כדור שמשמעותו שחרור מעול הקרמה. משהו מקביל למועצת הקארמה שלנו אתו היה לו חוזה. מאז עברו כשנה וחצי הוא בחיים אבל הוא סובל מאד. עדיין עובד כרופא. יש לו כוחות נפש עצומים. היו עוד כמה מקרים כאלו, אישרו ולא אישרו ואחר כך כן אישרו. היה מקרה של בחור צעיר בן 30 חולה לאוקמיה, הם ריפאו אותו ממש לגמרי ובכל זאת לאחר כמה חודשים המחלה חזרה עוד יותר חזק. לכן הצוות הבינו שכנראה יש פה איזה עניין קרמתי, התשובה שהם קיבלו שיש לו במקום אחר תפקיד והוא אמור ללכת.
מירי: היה מקרה שמתואר בספר השני של אדריאן. טייס מפקד להק, התעלף בזמן טיסה. קיבל הודעה על גידול ממאיר בראש מהיום להיום. אסנת פופלבסקי התקשרה אלי לפני כשלוש שנים. בחור בן 28 רווק, היא יצרה עמו קשר. ואז היא צלצלה אלי שהוא מבקש במודע להאריך לו את החיים לשנות לו את הקרמה. ביקש ממני בטלפון: חיי יקרים לי ואני מעוניין להיות. בקשתי ממנו להתחבר לקול הפיזי שלי. הוא היה בבית חולים מאושפז כחודשיים. לאחר חיבור הקול למחרת צלצלתי אל אסנת שהייתה באמצע נהיגה. בקשתי ממנה לעזוב את הכל ולחנות בצד. באותה שניה הוא הרגיש חום אדיר כולו הזדעזע האחיות חשבו שיש לו התכף אפילפטי שנמשך המון כ- 5 עד 8 דקות. כולו התכסה זיעה, חום גופו עלה ביותר. תוך שבועיים כשעשו לו את הסריקה הגידול הלך והיצתמק. הרופאים קרו לו נס רפואי. לא ידעו להסביר מה קרה וכו'. חזר לטוס, חזר לעצמו. לאחר כ-שבעה חודשים. גילו אצלו סרטן בכבד. תוך כחודש וחצי הוא הלך. זה היה מהלך קשה מאד. מתברר שהזמן שלו היה מוגבל פה. הוא היה סוג של מתווך בינו לבין הצוותים שלו מן החלל החיצון. והוא עשה את תפקידו. אז נכון האריכו לו עוד שבעה חודשים אבל אמרו לו שזהו עד כאן. תצא עכשיו לחופשה מכאן ותחזור לפה בגוף פיזי בזמן אחר. כלומר אפשר לבקש אבל מה שנכתב נכתב.

איתן: עד לאיזו רמה הם מבינים את ההנהלה שמנהלת את כל היקום, עד איזו רמה הם מבינים מי הבוס?

מירי: את זה אני לא יודעת. יש גבוהים יותר יש נמוכים יותר.

 איתן: מעניין מה התגובה שלהם לזה. האם אנחנו שלוחות של איזו חשיבה יצירתית של הנשמות שלנו, מבטאים איזה היבט של הקיום שלהם. האם יש לגרעין הנשמה מספר פיצולים בו זמנית, כדי ליעל את ההתפתחות. כלומר למעשה אנחנו נמצאים בתוככי איזו מציאות של דמיון מודרך. כלומר ברמה מסוימת יושבות הנשמות ומקבלות את החוויות של ההתנסות שלנו ? מירי: מה שאני קיבלתי. יש לנו נשמה אדירה מתחת לבורא. אנחנו מחליטים רק אחוז קטן להכניס לגוף הפיזי שלנו. 15, 30 ,45 אחוז מהיקף כלל התודעה. עכשיו נשמה נוספת כי הרי אנחנו חיים בגלגולים מקבילים, בכוכב אחד או שניים גם שם אנחנו מכניסים חלק מן הנשמה שלנו. אבל אותו חלק קטן שמנסה להתמודד כאן בגוף הפיזי שלנו היא זו שבאה לידי ביטוי. אבל היא באינטראקציה אינסופית עם אותה נשמה גבוהה. בזמן השינה אנחנו מבצעים גם מסע אסטראלי.

איתן: באיזו רמה הם מוכנים לאשר את זה שבעצם אנחנו ב"מגרש משחקים" כאן. האם נכון שיש כארבע מגרשי משחקים של כדורי ארץ שהתפתחו בצורה שונה ובמקביל, לפי תקשור של סט, כל אחד יכול לבחור לעצמו תקופה , גוף, תפקיד, הכל מצטבר בו זמנית לאיזה מוקד של תודעה שהולך ולומד לקח. הבן אדם יכול לבחור לעצמו עכשיו להיות חייל במהפכה הצרפתית וקדימה. מתוך כל המראות שאני רואה, לעבר כל הגלגולים שלי, אני רואה אנשים נחמדים כמוני לפחות. אני חוצה לרוחב לכל מיני תקופות של הפיצולים שלי. האם הם מסוגלים לאשר את הרעיון הזה שהוא לפחות קצת מוזר בו נגיד?

מירי: אנחנו מתגלגלים לכאן מספר רב מאד של פעמים. מאז הרבה לפני אטלנטיס והרבה אחרי אטלנטיס שהיה סוג של מעבר של פרק של שער שממנו אנחנו סופרים בכלל את העת החדשה לעומת הישנה. כי הבן אדם לא היה כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. הוא היה שונה לגמרי. הוא היה מחובר לגמרי לנשמה. היו לו 12 רצועות DNA שנחתכו עכשיו שיש לנו רק 2 . למתקשרים שמתפתחים יותר יש להם 4 או 5 . הם נחתכו על ידי השתלטויות שונות שהגיעו לכאן.

אדריאן: אני אספר משהו שישפוך אור לגבי השאלה שלך. לפני כמה זמן הייתה לי מטופלת שהיא בעצמה מתקשרת. לאחר שהיא נפתחה לדבר הסתבר שהיה לה אירוע קשה של התעללות מינית קבוצתית שהיא חוותה בילדותה. הצוות נערך לטפל בזיכרון הזה ואני רואה שהם מכוונים אותי לכוון אחר לאיזה גלגול אחר, שבו רואים איזה אולם גדול שמחולק תאים תאים בהם נמצאות יצאניות. תקופה ואזור של כמו ארץ ערבית . בערוב ימיה באותו גלגול היא איבדה את שפיותה. ומסתבר שהגלגול הזה היה במצב פעיל שמאותת SOS ואז הנשמה מחליטה כדי למצות את עצמה ולנקות את ה-BUG הזה כדי שלא יפריע לה בהמשך ההתפתחות שלה. וגרם לזה שהיא תכנס מחדש לסיטואציה דומה כדי לתקן את זה, תהפוך גם בגלגול הזה לשפחת מין וכו'. עכשיו אנחנו גרמנו לזה שהמטופלת תעזור לנו לשחרר את אותה יצאנית שהייתה קשורה בשרשרת כלומר שחררנו את הגלגול, וזה הסתדר. אבל כל התהליך הזה נראה לי מאד לא הוגן והיה חשוב לי להבין איך זה קורה שבעקבות תקופת סבל אחת נוצר הצורך בתקופה דומה. ובכן זאת הייתה היוזמה שלי, נכנסנו שוב לתודעת הנשמה וכאן הקטע המעניין. מצאתי את עצמי באיזה מרחב עם מספר דמויות חלקן לא אנושיות. הבנתי שזה אוסף היצורים שנוצרו מכלל הגלגולים שלה. כל אחד צועק את מה שיש לו להגיד לגבי הטרוניה שלי למה עשיתם לה את זה את הסבל הנוסף הזה? אז בקשתי שרק אחד יהיה הדובר ואז הופיעה דמות כזו לבנה כנראה הגרעין של הנשמה ואמרה שלי עם יכולת ההבנה שלי כבן אדם קשה לראות ולהבין את השיקולים של הנשמה, והיא חייבת לפתור את הפלונטר שלה שנוצר אצלה. ואין מה לעשות המטופלת חייבת עוד לעבור הרבה צרות. הוא מודה לי שאני מנסה לעזור ואמשיך לעשות. כפי שאני רואה את זה כאיש מחשבים המצב הוא כזה, כאילו שאתה מתקשר להרבה תוכנות כאשר חלק מהן נגועות באיזה וירוס או BUG והם מפריעים, שורפים משאבים וצריך לתקן אותן. מה שהרגשתי כשהייתי מחובר לדבר הזה שכולם נמצאים שם בו זמנית מכל הגלגולים וכל אחד יש לו מה להגיד כמו מן כנסת כזו שכולם צועקים ולכל אחד יש מה להגיד.

איתן: באותו הקשר אני ראיתי עבורי, הראו לי מעין שקף כזה שבאמצע שלו יש נקודה ממנה מתפתלים קוים שעליהם תמונות של דמויות שהייתי עם כתוביות של השמות בלטינית. כנראה שחיברו אותי לספריה האקאשית.

שושי: האם יש לנו שני ערוצים אחד זה הזיכרונות והשני זה הגלגולים או שזה אותו הדבר?

אדריאן: הגרעין הזה של הנשמה נמצא מעל לזמן מסוים ובכל המקומות בתהליך של למידה כל הזמן.

מירי: מה הסיבה שאין לי כרגע קשר עם כל הגלגולים שלי עם חלקי הנשמה שלי?

אדריאן: זה היה משגע אותך. זה פשוט היה מטמטם אותך היה מפריע בכל מהלך החיים שלך. צריך להיות אנשים מאד חזקים באופיים כדי לקבל את היכולות הללו.

מירי:  בנוסף לזה בשני רצועות של ה-DNA של הבן אדם (עכשיו אנחנו הולכים לקראת 3, 4 רצועות כאלו) רשומים כל המהלכים של החיים שלנו לא רק כאן אלא גם במקומות אחרים. איזה סוג של ספריה יש FILE את כל התיקים, של עבר הווה עתיד. ואת נכנסת לתוכם. גם מהיקום הנוכחי וגם מן היקומים המקבילים שאת עוברת אותם בכל הזמנים. נניח שאם עשית 50 גלגולים זה נרשם בתוך ה-DNA שלך וגם במקביל בכוכבים האחרים שאת עובדת בהן כרגע. ואם את פוגשת אדם שנראה לך מוכר נותן לך הרגשה של DEJA VOU את כבר ראית אותו זה מפני שה- DNA שלי מתחיל להקרין את אותה התמונה שבה הייתי לפני נניח 10 גלגולים.

אדריאן: חשוב לציין שזה לא אותו מושג של הסלילים המוכרים אלא זה משהו שונה שנמצא בתוך הנשמה שלנו.

יאיר: אז זה לא מוצפן בתוך הגוף הפיזי שלנו?

מירי:  גם

חגי מתאר את המרפאה שלו

שמי חגי למי שלא מכיר. התחלתי לטפל לפני קצת יותר משנה. בהתחלה הם עבדו אתי בשיטה של מעין בחינות. כלומר הבאתי מטופל הם טפלו בו הלך חזר, הגיע עוד מטופל וכך הלאה. רצו לראות איך אני מסתדר עם זה . מתאים לי מתאים להם, בחינה כזאת. הקימו אצלי בהתחלה מן חדר אחות כזה כמו בבית ספר קטן, כמה שולחנות וציוד מינימלי. אחרי זה ראו שהבחור מעוניין ויש קליינטים. התחילו להגדיל את זה ובנו עוד חדר ועוד חדר גרתי כחצי שנה והם עבדו אתי.

עכשיו אני הולך לדבר על המרפאה שנמצאת בבית שלי ועד מרפאה שנמצאת אצל ההורים שלי בבית שהיא קצת שונה. 
המרפאה אצלי בנויה מכיפות שחצי מהן בתוך האדמה וחצי מחוץ לאדמה. הכיפה המרכזית נמצאת בחדר הטפולים שלי מבחינת הממדים שלהם זה כפול שמונה, הוא מפוצל לשמונה ממדים. כלומר ברגע שמטפלים בבן אדם אני רואה כל רגל בחדר אחר, המעיים בחדר שלישי צפים למעלה וכו'.

אדריאן: הבעיה היא שלפעמים רואה את זה גם המטופל ושואל תגיד הדבר הזה שלי?

ליאור: אני מקווה שהם לא עובדים כמו במשרד ממשלתי שעוזבים הכל באמצע אם יש שביתה.

חגי: המצחיק הוא שטפול נמשך כשעה, והם מושכים אותך עוד חמש דקות והיד שלו נמצאת עדיין בחדר חמש והרגל בחדר שלוש, ודי הבן אדם צריך לצאת ואני אומר OK אבל אני לא אומר לו שהיד שלו נמצאת בחדר השני ולמעשה הוא קצת לא מרגיש את היד בחצי השעה הקרובה כי היא עדיין נשארת אצלי.

דורון ואביתר החוצנים

 לראש הצוות הנוכחי שלי קוראים לו אביתר, הוא בחפיפה עם ראש הצוות שאני ממש אוהב אישית ששמו דורון, שכלפיו אני ולילך ממש פיתחנו אליו רגשות חיבה אמיתיים. הוא נכנס לנו לכל פרט ופרט בחיים האישיים, כשאנחנו עושים קניות שואלים אותו על המוצר הזה והזה, מה כדאי לקנות ומה לא. ויטמינים וכו' ממש מערכת יחסים אישית ומעורבת במערכת החיים הרגילה. בטפולים הוא מתנהג בסמכותיות כזו. אחת מן המטופלות העירה לי שאני מתנהג כמוהו. שאלתי איך את יודעת כיצד הוא מתנהג היא אמרה שזאת ההרגשה שלה, הוא העביר דרכה את המסר דרכה שאני מתנהג כמוהו. אותו בדרך כלל קשה לראות עכשיו אני רואה תמונה שלו.

ובכן, דורון גובהו כ 2.80, יש לו כתפיים רחבות בערך 1.60 , הוא לובש גלימה שחורה מורכבת משלושה חלקים . חלק עליון עד לחזה כמו של קוסם כזה , השרוול נגמר בצורה אלכסונית. אגו גם אני לובש בדרך כלל שחור, יכול להיות שזה בגללו. יש לו סוג של שמלה עם כמה כפלים כאלה שמגיע קצת מעל הקרסול. כפות רגליים ענקיות יחסית המבנה הוא אנושי מבחינת הגוף האגן במקום שאמור להיות אגן וחזה פחות או יותר במקום הרגיל. הפנים שלו משולשות פה בולט קצת כמו של קוף עיניים זוהרות ירוקות מקרינות אור מאד חזק אף קטן. באזור של המצח יש לו את המחשב שהוא מחובר אליו. יש לו ציוד רפואי על הידיים ועל הגוף. הוא סוחב על הגוף שלו ציוד כמחצית ממשקל גופו. ציוד שהוא סוחב עליו כמעט כל שעות היממה. הוא מתפקד בערך 36 שעות רצופות. הם נחים בין 3 ל 4 שעות כשהמנוחה כוללת בעצם אוכל מצב של אמצע בין ערות לשינה, הוא נטען הוא מתנקה מחליף בגדים מניקוי יבש. בזמן האחרון הוא מתחלף עם ראש הצוות החדש אביתר. הוא שקיבל איזשהו תפקיד. אביתר בן 3005 שנה הוא ניאורולוג, גובהו כ 1.90 קצת יותר רחב ממני יש לו סוג כזה של גיבנת קצת יש לו ראש שדומה קצת לאריה גם הוא מאד מאד ממוחשב. הוא בא מכוכב בשם פונטו3 בגלקסיה העשירית מהגלקסיה שלנו. מבחינת הממדים הוא נמצא בין 9 ל .10 תוחלת החיים שם עד 10,000 שנה. הוא נמצא כבר בשליש מתוחלת החיים. הילודה שם היא מכנית. היחסים בין בני האנוש שם היא בצורה טלפאטית ב 100 אחוז. יש להם יכולת למידה מאד גבוהה הם מסוגלים לסרוק מוח של אדם ב 3 שניות. הם מסוגלים לעבור על סלילי DNA תוך כדי מחשבה. הם אוכלים ושותים נוזל שכולל את כל אבות המזון שלהם. הם נבדקים פעם ביום לבחון את הערכים שבגוף שלהם. הם נכנסים לאיזה מכשיר הוא פשוט מזין את כל התאים שלהם. הם מתפנים בצורה מושלמת אין מצב כזה שנשארת פסולת בגוף. הכל מתנקה לגמרי כולל הדם. האיברים שלהם ניתנים להמרה. הם יכולים למשל להחליף את הלב בצורה מאד פשוטה. פותחים את הבן אדם, ומכניסים לב חדש. החיים שלהם מחולקים לשליש, שליש, שליש. כשהוא מגיע לאיזה גיל שהמחשב מורה לו שצריך להחליף איזה איבר הוא מגיע לבית חולים שבו עושים לו את זה. שמתאים לשליש המתאים. הוא נמצא כרגע בשליש השלישי שלו הוא עבר לפני כחודשיים המרה של כ 95 הוא עבר המרה של כ 95 אחוז מן האיברים שבגופו. גם העצמות ניתנות להמרה. בכל ממד וממד הם נראים בצורה שונה לגמרי . הם נראים בדרך כלל כמעין חתולים וברווזים. אצלנו הוא משתדל להיראות כבן אנוש למרות שהוא נראה כמו הגיבן מנוטרדאם, זה לא מעליב אותו דרך אגב. עכשיו הוא עומד מאחורי והוא אוחז בכתפי ומעביר לי את המידע בטפלטיה.

מירי: איך שהתחלת לדבר הוא נעמד מימינך קצת. הוא פשוט עוטף אותך. הוא מעביר טלפאטית מיד את כל מה שאתה אומר. הוא אומר לי עכשיו שהוא אוהב מאד את החביתות של לילך אשתי. הם לא אוכלים בדרך כלל אוכל שלנו אבל לפעמים הם יכולים להמיר אותו אולי להוסיף קצת תבלינים משלהם.

ליאור: תגיד לו שאת הדבר העיקרי הוא כבר למד, זה להחמיא לבעלת הבית על האוכל ואז הכל מסתדר.

חגי: ברשותכם, הוא רק רוצה להגיד עוד כמה מילים, אחרי זה הוא מאד ישמח לתת מקום לשאלות. מה שחשוב לו להגיד שחשוב לו מאד שהם מאד רגישים ושהם מרגישים אותנו את הוויברציות שלנו אם אנחנו כועסים , אוהבים, שונאים , הם מרגישים הכל. על תדאגו כאשר אתם כועסים הם יודעים מאפה זה בא. כלומר הם מאד מודעים מהיכן זה בא והם לא לוקחים את זה אישית. התרבות הזו היא מאד ידידותית הם אוהבים להתחבר להיות כלומר "ברומה להיות כמו רומאי". חשוב להם מאד לא להיות זרים , חוצנים. הוא מבקש תמיד לקרוא לו בשם הארצי שהוא בחר, אביתר. הוא מאד אוהב את השם הזה. הוא מעביר אלי כרגע שהיחסים בינינו היו של חולה ומטפל. הוא היה החולה ואני המטפל. באחד הגלגולים המקבילים שלי הוא סבל מאיזשהי מחלת כבד, ואז התעסקתי בתור מומחה לכבד. זו היתה ההתמחות האישית שלי במשך 800 שנה התעסקתי רק בכל מה שקשור בכבד. אני ניתחתי אותו.

ליאור: קצת כבד, לא?

חגי: הוא היה אז בגוף אחר, אני עזרתי לו מאד ועכשיו הוא החליט כגמול לבוא ולעזור לי גם בתור ראש הצוות שבעצם אנחנו עובדים במשותף. (כאן חגי נכנס עולה לתדר דיבור יותר גבוהה ומהיר, כתוצאה מן התיקשור הישיר שעולה פאזה עם אביתר) לא שהוא עושה לי טובה אני מביא מטופלים והוא עוזר לי להביא מטופלים וגם אני מטפל בהם. הוא נמצא בדרך כלל על איזה כלי רחיפה שהוא יכול לעלות אתו בערך עד לגובה של 100 קילומטר, מבחינתו זה כמעט לצאת מן האטמוספירה שלנו. יש לו חללית אישית שהוא נוסע אתה. הוא בדרך כלל אוהב להיות בחברת אנשים כמוני. הוא מוקף בדרך כלל בשתי אחיות שנמצאות כאן, כרגע הן מסתובבות. אחת בלונדינית עם עיניים ירוקות, ואחת שחרחורת עם עיניים כחולות בולטות.

ליאור: מזכיר את ה"מלאכיות של צ'רלי"

חגי:  אחת נקראת ליאת והשניה שני. הן תאומות. שתיהן ניאורולוגיות ופסיכולוגיות. עם התמחות משנית בגינקולוגיה. שתיהן תלמידות שלו. גם הן מסוגלות לסרוק מוח בצורה מאד מהירה. הן מנתחות מוח שתיהן. הן עוזרות לו. עכשיו הוא אומר שתדברו אתם אני דברתי מספיק.

ליאור: יש לו איזה המלצות לאנושות כדי לשפר את איכות החיים כאן, במיידי עוד לפני השנויים?

חגי: הוא מבקש לשאול שאלות קצרות אם אפשר , כי מבחינתו אתה דברת בערך איזה 45 דקות, זה לא בשיפוט, זה בסדר, זה באהבה. הדבר הכי חשוב שהוא רוצה להעביר זה קודם כל תאהבו את עצמכם כפי שאתם עכשיו ותנסו להיות ערים לאנרגיות שסובבות אתכם, את המזון שלכם. את הדברים הכלליים הוא ממליץ לעשות ספורט לעסוק בדברים שהנשמה שלנו פורחת בהם, לפתח את המודעות העצמית שלנו, את האהווה הכללית שלנו ליקום, לסביבה, לפרחים, לחיות, לבני הזוג לילדים. לדעת להבין האחד את השני. זה פחות או יותר מה שיש לו להמליץ.

 איתן: מבחינה נשמתית הוא במעמד של בן אדם, הוא מחובר כמונו לנשמה, יכולים להיות לו כרגע גלגולים מקבילים אנושיים?
חגי: הוא כבר לא יכול להתגלם כבן אדם, עבר את השלבים האלה כבר, הוא אומר תודה רבה על ההצעה. כולם צוחקים, לא, לא, זה לא כל כך גרוע, אבל כמוכם גם אתם לא רוצים לחזור לגן הילדים שלכם. אני עברתי מספיק גלגולים פה בכדור הארץ, אני מכיר כמעט את רובכם. הגעתי לכאן לכדור הארץ כדי להשלים עוד כמה דברים וחלק מהם זה לעזור לחגי ולמטופלים שלו לשמור על איכות החיים שלהם. חשוב לו מאד שאנשים יעריכו את העבודה שהם עושים. כי באמת הם לא מבקשים את התודות שלנו אבל זה בכל זאת חשוב להם. הם חיים מן האנרגיות הטובות שלנו. הם מבקשים מאתנו להעריך גם מה שהם עושים. זה נותן להם המון כוח. גם בזמנים שזה לא כל כך הולך.

ליאור: משפט שנים על ההכרות שלו באם הוא רוצה עם האנשים שהוא מכיר מפה.

 חגי: OK אז נתחיל מליאור. ליאור היה מאבטח שלו בשליש הראשון של חייו ליאור: אפשר לקבל ממנו המלצה.

חגי: הוא מאד מאד אוהב אותך, הייתם גם חברים מאד טובים. הוא גם מכיר את ה"שרייק" שלך כרגע עובד יחד אתו גם כן. כיום הוא לא זקוק לאבטחה. הוא מובנה בתוך האנרגיות של הבורא הראשוני, אין אפשרות לפגוע בו. עובד על אנרגיות אהווה מאד מאד גבוהות, אנרגיות אור, כך שהוא אומר, הייתי מאד רוצה אותך לידי אבל כרגע אנחנו נמצאים במצב שונה אתה כבר עברת את השלב שאתה דואג ולא נותן לו ללכת. כי הוא אומר שמאד מאד דאגת לו. היית קשור אליו אישית, אתה והמשפחה שלך באותה פלנטה שחייתם בו יחד, בשם "פולו" או משהו כמו "פונו"

 . ליאור: המראה שלי היה אנושי? הגובה שלך היה בערך 3.5 מטר ליאור: אנושי הבנתי. ראש מלבני לצד. עיניים מלבניות בגוון כסוף. נשקים בכל מקום אפשרי. הייחוד שלך היה בזה שאתה היית מסוגל בנשימה שלך בשאיפה אחת להכיר בן אדם ובעצם לפלוט את זה בהרבה מאד נשימות. ככה הוא התחבר אליך בתור מאבטח ובאיזה שהו מקום גם לייצג אותו ברמה מסוימת. לגבי איילה: הייתה אחת העוזרות בצוות הטכני בבית חולים שהוא עבד בו. ההיכרות איתה לא אישית אלא יותר מעשית. היית גם מנהלת מחלקת פגים בבית חולים. הוא היה נפגש אתך לפעמים בעניינים מקצועיים, היה מתייעץ אתך מטפל באותם ילדים בבעיות מוח. נראית כמו עכבר שעומד על שתי רגליים, היה לך סינר כתום על ידיים ועל הראש ועל הכתפיים היו לך מכשירים רפואיים, לא נעזרת בעוד מכשירים חוץ מזה. ליאור: 
באמת שנת הלידה הסינית שלה הוא שנת העכבר. לגבי מתן: אותך הכיר בתור טכנאי תקשורת, עבדת בחדר פיקוד התקשורת שלו, טפלת בתקלות. לגבי יאיר: אותך הוא מכיר בתור מתווך בין גורמים. בבתי חולים שלהם יש הרבה בקורים מפלנטות אחרות וגם מאותה פלנטה עצמה. אתה היית מוביל את הצוותים ומבצע את ההיכרות לאגפים השונים. לך היה נותן להתמודד עם החברה הכי קשים. תמיד היה מרוצה מפעילותך, רוב הפעמים הצלחת לשכנע את הצוותים שהגיעו לעבוד בשיטה שהוא עובד, ולא בגלל האגו אלא בגלל רמת ההצלחות שהיו עובדים שמה. הצלחת לגשר בצורה עילאית ממש על הבעיות. לגבי אדריאן: מפקח צוות ראשי, סגן מנהל בית החולים ומנהל בתקופה מסוימת. אחראי באופן שוטף על מערך האבטחה, ועל רוב בתי החולים, באופן לוגיסטי מדעי, היית עוזר לו המון בבעיות שהיו לו, מבחינת דרכי התקשרות עם אנשים, ודרכים של פתרון פסיכולוגי. שמשת לו כמעין פסיכולוג לא רשמית אבל באופן פעיל. יאיר: אדריאן ואני הכרנו שם? חגי: מערכת היחסים שלכם שם לא הייתה מלאה, היה קשר טוב אבל שונה ממה שאנו מכירים פה בתור קשר. לגלגול הזה הוא פשוט יצר ביניכם את הקשר כדי לעשות את מה שאתה עושה כיום. לגבי מירי: את היית אמא שלו ( של אביתר - כולם צוחקים ונבוכים) וגם בפלנטה אחרת שהוא בא ממנה זה השם ששמעתי עכשיו סגם..סגיר..סגיד פראהאהא.

איתן: השבדים האלה זה משהו.

חגי: וזה עוד היה הקיצור של שם הפלנטה.

לגבי שרון: ההכירות אתו לא כל כך קרובה. הוא מכיר אותך כאחד האנשים שהתעסקו בטכנולוגיה ולוגיסטיקה לא בבית חולים עצמו אלא באיזשהו גורם שאחראי לסיוע לכוכבים אחרים. היית שם איש טכני. לגבי לילך: הוא לא הכיר. הוא רוחש לה כבוד גדול מן העבר הגלגולי המפואר שלה אבל הוא מצטער שלא יצא לו להכיר אותה אישית. לגבי עוד מישהו: הוא מכיר אבל אינו רוצה לפרט על זה.

לגבי אסנת: היא היית אחת המדריכות באותו בית חולים הייתה מעבירה הדרכות על הפעלת מכשירים שקשורים לתזונה. היכרות שטחית בלבד.

מישהו מעיר: הוא יכול להכיר עכשיו.

לגבי חולדה: הוא לא מכיר.

 לגבי איתן: שימש כפוליטיקאי חזק מאד באותו כוכב. הוא אישית לא כל כך כפוליטיקאי שעוסק בתחום השיפוטי עדיין זאת גם לא הגדרה מדויקת. הוא לא כל כך שחה אתו ביחד באותו מקום אבל זה בסדר. יש להם דעות אבל לא מנוגדות אבל לא אותו הדבר.

איתן: מה קרה גם הוא שמאלני?

חגי: הוא מרכז. אבל על תיקח אותו בתור דוגמא כי הוא לא היה מתעניין בדברים האלה. אבל יכול להיות שהוא לא חשב על זה לעומק.

איתן: הוא יכול לספר עוד משהו לגבי בנושא הזה?

לגבי הודיה: לא מכיר .

לגבי אסתי: הוא לא מכיר.

לגבי אהוד: היה אחד הרופאים שהתעסקו בבעיות קרדיולוגיה , הפרעות קצב לב.

לגבי אור: היא הייתה יועצת פסיכולוגית.

לגבי שושי: אותך הוא לא מכיר.

לגבי אבי: אדם שמתעסק בתקשורת בין גלאקטית יותר בנושאים הטכניים ולא הרפואיים. היית יועץ טוב שלו. אביתר התעניין במספר נושאים שהיו קשורים במידע לגבי כוכבים אחרים. לגבי שלמה: אותו הוא מכיר בתור אחד המעסים לא בבית החולים אלא במקום אחר שהתעסקו ברפואה משלימה. התעסקת גם בצמחים ושמנים שנמצאים באותו כוכב. בעיקר דברים שקשורים במגע וריפוי דרך האוזניים. היכרות די טובה. בערך פעם בשבוע היה מקבל ממך טפול.

ליאור: כמו שאמר שלמה המלך, אין חדש תחת השמש והתכוון כנראה שאין חדש תחת הגלקסיות.

יאיר: היה לו מעניין עכשיו לפגוש אותנו, הוא יכול לספר לנו משהו על כך?

מירי: את אמא שלו בטח.

 איתן: מירי, תשאלי אותו האם הוא לא צריך משהו, אם הוא לבוש בסדר.

 חגי: קודם כל הוא אומר שהוא אוהב מאד את כולכם. כרגע יעשה סיבוב בין כולם. הוא עושה מין HEALING כזה עם שני הידיים ועוד מכשיר כזה שיוצא מפה.

מירי: כמה שנים הייתי אמא שלו?

חגי: תקופת חיים מלאה. קרוב מאד ל 9000 שנה.

אסתי: הוא מכיר את הפלנטה שממנה באתי?

חגי: פלנטה בשם "מורדוס" הוא אישית לא מכיר את המקום הזה. הוא מנסה לשלוף עכשיו נתונים מן המחשב. הוא אומר שהתעסקת שם בעיקר בבניה של אתרים של מקומות. הוא לא מכיר אותך מתחום הרפואה בכלל.

אסתי: אמרו לי שעסקתי בארכיטקטורה ובגלל זה אני עוסקת כיום באמנות.

ליאור: האם אפשר משפט אחד על חולדה, שוש, הודיה.

חגי: הוא לא מכיר רק מן הסריקה עכשיו.

חולדה: במה אני עסקתי, מהו כוכב הבית שלי?

 חגי: אובספס..אומסקלראומ..איקומס..רוררר..אינדא.

 איתן: עכשיו את יודעת ?

חגי: זה משהו שהולך להצחיק אתכם. יש כוכבים מסוימים בהם משמשות נשים בתפקיד של מינקות ממש חלב. מדובר באישה בגובה של 4.5 מטר, גוף יחסית די מלא אבל לא מעבר לפרופורציות. גוף מאד גדול עם עיניים בולטות בצבע שאנחנו לא מכירים דומה לזהוב ירוק. אף חום ואוזניים מאד קטנות. יש לאישה הזאת בערך (חגי נבוך פורץ בצחוק, גם חולדה) 13 ציצים. זה פשוט יעוד. זה זן כזה שנולדים לזה, האישה לא מסוגלת ללדת,אין לה הנעה מינית SORRY . ההתרבות בכוכב הזה באמצעות ביצים. ביצה שמורכבת מ 13 גנים שונים. זאת אומרת 13 גברים ונשים ביחד. מפותח ע"י מעבדות סולאריות. רוב העבודה שם היא רובוטיקה. כ 90 אחוז מן הכוכב הוא רובוטי, לא במובן שאנחנו מכירים. הם נראים דיFLASH & BLOOD .

חולדה: אמרו לי שאני מסיריוס.

חגי: יש לך גם, אינסוף גלגולים. 
לגבי הודיה: טייסת קרב (קריאת התפעלות מהולה במבוכה מסוימת). מתעסקת בפיתוח ותגליות של יצורים קטנים פיזית. כל מיני יצורים שנידבו חלק מן העם שלהם מכל מיני סיבות כדי להיחקר על ידה. חוקרת מדענית.

לגבי אור ואהוד: אישור לגבי היותם יחד באותה פלנטה.

לגבי שושי: גננת , ברוב גלגוליך גננת.

שושי: הוא לא בעניינים.

מירי: מה היה המקצוע שלי?

חגי: את התעסקת בתיווך בין ממלכות, בין שלטונות דברים שקשורים יותר לתחום הבין אישי, תיאום בין דברים וגם רפואה הודית. ב 1823 היית גם הודית, שם היית אתי (עם חגי), שם היית אמי גם.

איתן: יש לו איזה המלצה לגבי המשימה שלי כאן, מאד חשוב לי לשמוע?

חגי: שניה הוא מנסה לסרוק. אז ככה, אתה מכוונן בצורה מאד טובה, נקי מבחינה אישית. מבחינה רוחנית נקי. פועל במהירות רבה. אפילו קשה להם עם התוכניות כי אתה מספיק מהר מדי. נחוש, עקבי, אדם חזק מאד, חזק רוחנית. מה שהוא עוד רוצה להגיד לך שאתה מאד תורם, מאד מאד. אפילו גם לו אישית. בפעלים ביום יום שלך. עכשיו הוא נותן לך מן צ'פחה כזאת.
איתן: תגיד לו שאני חייב לו, תודה (חבל שלא ביקשתי את הכל בכתב).

ליאור: האם יש לו עבורנו איזה מסר משותף, אם הוא כבר מדבר כל כך יפה.

חגי: הוא רוצה כבר לסיים, בשאלה האחרונה.

שלמה: הוא לא רוצה להגיד שכבר נמאסנו עליו.

חגי : לא, לא הוא חייב לעשות עוד משהו. זה רק יכול להיות שנמאס למתקשר שלי (חגי עצמו). מה שהוא מצפה מכולכם שנמצאים פה זה בעצם מה שהוא אמר בהתחלה זה להאמין בעצמכם, במשימה שאתם עושים , להאמין באור, ולאסוף כמה שיותר אנשים לאור. כל אדם שתביאו לאור זוכיתם. זהו (חגי מחייך ). 

מירי מתארת את עבודתה עם החוצנים: