Tel:
(972-3) 9649440 Mob: (972-52) 654138 Fax: (972-3) 9505256 |
▼ English ▼ Hebrew ▼ Romania ▼ Russia ▼ Nederland's ▼ Portuguese ▼ |
ערך: איתן דובר |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חשוב שידברו עלינו |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
5.11.2003 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בתאריך 14.11.2003 התפרסמה כתבה במוסף 7 ימים בעיתון מעריב. הכתבת איילת קדם התחזתה למטופלת (עם בעיות שונות) אצל מספר מטפלים עם חוצנים מתוך כוונה תחילה להציג את הנושא בצורה שלילית סקפטית והומוריסטית כמקובל בעיתונות בת זמננו.כולנו התייחסנו אליה ברצינות ושיתפנו פעולה עם כל הלב, ענינו על כל השאלות, כפי שאנו עושים על כל אנשי התקשורת ובכלל עם כל מי שבא לחקור את התופעה.התוצאה הייתה כתבה מגמתית זולה שלא מכבדת לא את הכתבת לא את העורכים ולא את העיתון.לא צריך להבין הרבה בחוצנים כדי להבחין בכתבה מגמתית. התאורים המלגלגים, קריקטורות ברמת גן ילדים וההתייחסות של הכתבת כיודעת כל עוד לפני הפגישות מבליטות את מס השפתיים שהייתה צריכה לשלם לקובעי המדיניות של העיתון המונעים ע"י שיקולים כלכליים.
מתחת לזבל העיתונאי המקובל אפשר להבחין במציאות שבה נתקלה העיתונאית
בשטח שדי בלבלה אותה. מציאות ועובדות שסתרו את דרישת העורכים של
העיתון.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הספרים יצאו בהוצאת גל
הגדל תמונה
|
מבוא |
1982
כיצד התחלתי לתקשר |
1994 החוצנים הגיעו לחיה לוי |
22.3.1996 תקשור: מטרות החוצנים |
1997 שולה ישראלי ההילרית |
גלגולים קודמים |
קרא פרקים מספר ראשון |
[מבוא] [1,2,3] [ 4,5,6,7] [ 8,9] |
קרא פרקים מספר שני |
אפריל
1997 חוצן משקיף |
יוני
1997 מאמר בעיתון מעריב |
28.7.1997 תקשור: מועצת החוצנים |
אוגוסט 1999 |
דלקת עקשנית |
בנבכי הנשמה |
13.1.2000 תוכנית מילקשייק בערוץ 2 |
22.2.2000 תוכנית אברהם ויעקב בערוץ 2 |
23.5.2001 חוצן בגוף אדם |
15.5.2002 תוכנית חשיפה בערוץ 1 |
אוגוסט
2002 טיפול קבוצתי ב 300 איש |
נובמבר
2002 פגישה אצל מירי אסט |
28.9.2002 האיום של 2012 |
10.11.2002 בסיס חוצני למחקר טפילים |
ינואר
2003 ביקור של חוצנים אצל דיאנה מן |
מרץ 2003 |
אפריל
2003 פגישה שניה עם מדען |
23.5.2003 מקור אנרגיה חדש |
מאי
2003 מגבלות מדענים לקבל מידע חוצני |
קריאון הרופא |
חברים ממאדים |
ארבעת מלאכי עליון |
הדבק |
קבוצת העל |
החוליה החסרה |
קבוצת הלומנים |
קצת סדר בהבנת הקיום שלכם אוקט' 2003 |
חשוב שידברו עלינו |
הרצאות |
אנחנו בגינה. מולי על כסא הנדנדה יושבת לה פרקדן צעירה נמרצת ומנסה
לחדור במבטה אל תוך תוכי. לראות מי זה הבן אדם הזה שמדבר על חוצנים כאילו
שרק זה עתה אכלו אתו ארוחת בוקר.
אני מצדי, ממש לא מצליח לעכל שאני נמצא בעיצומו של ראיון חשוב ראשון,
לשבועון הנפוץ ביותר במדינה. אבל הנה היא כבר זורקת אלי את השאלות שלה :
איילת: ספר משהו עליך, כיצד הגעת לכל העניין הזה ?
חליתי לפני כשש שנים ושני פרופסורים לרפואה כבר לא נתנו לי סיכוי. ואז
שמעתי על הספר של אדריאן. לא האמנתי לאף מילה שכתובה שם אבל מאד התרשמתי
מן הכנות של הדברים. הרמתי אליו טלפון והבנתי שהוא לא מייצג איזו
אידיאולוגיה חדשה, הוא פשוט אדם מפותח שנחשף לתופעה מוזרה. והוא מבקש
לבחון את עצמו מול התופעה עם עוד אנשים שיש להם את הידע לנסות ולהבין.
בשלב מסוים הבאתי אליו את כל החברים החכמולוגים שלי. המטרה שלהם הייתה
להפריך את כל העניין מן היסוד. אבל מה שקרה בפועל שארבעה מתוכם התחילו
לראות את החוצנים. הם גם ראו כיצד הם מסירים את הגידולים שהיו לי בגוף.
יותר מזה, למחרת הם מיששו אותי פיזית כדי להיווכח הגידולים באמת נעלמו.
מאז אני מנסה לחקור אתם את התופעות שקשורות לזה והממצאים יותר ממדהימים.
מבחינתי אני מזמין עוד ועוד אנשי מדע להצטרף אלינו ולנסות לחקור את כל מה
שקורה.
תראי, לא מעט מן החברים שנחשפו לזה הם מהנדסים וותיקים ומנוסים כמוני.
איילת: אז מה אם הם מהנדסים, מה זה קשור ?
להבדיל מאנשי האקדמיה, אנחנו מסוגלים להודות שאיננו מבינים את מציאות של
הקיום שלנו. אנחנו מודעים לכך שהמדע ממש תקוע בראיית המציאות סביבנו.
איילת: כל הספורים המטורללים האלה ששמעתי עד היום, על חוצנים עם ראש של
לטאה וכו' אתה מסוגל להאמין לזה ?
תראי אין לי מושג. אני רק יודע לתאר מה שראיתי, אין סוף צורות חיים
שהתפתחו להם בפלנטות אחרות. כל אחד לפי יכולת השרידות שלו בתנאיי האקלים
של אותה סביבת קיום.
איילת: גם אני ראיתי מיני יצורים מוזרים כיצד הם מטפלים בי. אתה לא
חושב שזאת תוצאה של שכנוע פנימי מסוים ?
בטלפון לקראת הראיון, סיפרת לי שאת זוכרת חלומות. האם הם חלק מן המציאות
שלך ? האם לא קרה לך שבעקבות חלום מזוויע את קמה לעוד יום עבודה כשאת כבר
לא אותו אדם ?
האם את יכולה לצלם את זה באיזה מכשיר פיזי כדי להוכיח ולהדגים לאחרים את
מה שבאמת קרה ?
ובכן, המראות והתחושות שאנחנו חווים עם החוצנים, מזכירים את המצב הזה. אני
מבחינתי לפחות עשיתי לעצמי את הניסוי הבא:
אני שוכב על מיטת הטפולים וחש את כל פרטי הטפול כמו במרפאה רגילה. סביבי
עוד מספר חברים שאני עצמי הבאתי אותם לשם. והם פורצים בהתרגשות ומתארים בו
זמנית את מה שהם עושים וגם אני מרגיש, ברמת דיוק שמתאים למרפאה רגילה.
מבחינתי הסיכוי שהם ידמיינו את אותם הדברים בדיוק של שניות, ביחד אתי
ומבלי להידבר ולתאם את זאת, הוא נמוך לאין שיעור מן הסיכוי שזה באמת מה
שקורה...
בשלב הזה היא מתחילה לתאר איזה חלום שחוזר על עצמו ומעיק עליה מזה שנים.
אני מאזין בשקט ורק מראה לה סימנים של הקשבה. לבסוף אני מגיב :
את יודעת, לא ממש בא לי להאמין לחלום מוזר כל כך. את לא המצאת את זה לצורך
הראיון שלנו ?
היא מכחישה קצת נבוכה, ואז לפתע היא מישירה אלי מבט ושואלת :
איילת: איזו בעיה יש לך אם זה. למה שלא תקבל את מה שאני אומרת ?
תראי, רציתי רק להעביר לך במקצת מן התחושה שיש לי מזה כמה שנים, כשלאנשים
פשוט לא נוח להאמין לי...
כעת כדי להסיט את הנושא, יורה עלי את השאלה :
איילת: לדעתך אתה שפוי ? סליחה ..
לא ממש מתחשק לי לענות על השאלה. אני מעדיף להביט אל תוך עיניה ולשתוק.
ובכל זאת זה מה שאני משחרר כתשובה :
ברור לך שזה עניין של הגדרה. תגדירי לי את המונח ואז אצליח לענות לך כן או
לא, תשובה יבשה.
תגיד לי, אתם בעצם לא מפתחים איזו דת או כת חדשה ?
שוב את מתחילה עם מונחים וסיסמאות ?
תראי, פגשת כל כך הרבה אנשים מוכשים ורציניים, כפי שאת עצמך ספרת לי. כל
אחד תאר לך בהקשר לתופעה, בכנות את זווית החוויה האינטימית שלו. זה אך
טבעי שבשביל בן אדם שלא חווה את זה, שאלו סתם ספורים מטורללים.
כולם היו רוצים להאמין במשהו מוגדר אבל הם לא יודעים במה. כל אחד מספר את
מה שעובר עליו כדי לפרוק מעליו את החוויה הכל כך מדהימה. לזה את רוצה
לקרוא אידיאולוגיה חדשה ?
האם פגשת איזה גורו שמטיף למשהו. חוץ מלנסות ולתאר איזו תופעה בלתי נתפסת,
מוזרה ?
מזמן אנחנו כבר החלטנו להטיל ספק בכל דבר שאנחנו חווים.
אני בטוח ששמת לב שיש מטפלים שמצליבים מידע. אנחנו שואלים את אותם השאלות
ומקבלים תשובות שמסוגננים אחרת. ברור לי כבר מזמן שאנחנו מתקשרים פשוט עם
אנשים בעלי רמה שונה של ידע טכנולוגי ותפיסה.
איילת: האם יש כרגע חוצנים סביבנו ?
יושבים כאן אתנו צוות שלם של אנשי תקשורת ופסיכולוגים. חשוב להם לראות
אצלך את התגובה. ברור להם שאנשים זקוקים להוכחות פיזיות כאן ועכשיו. מצד
שני הם לא כל כך מתלהבים לספק את זה כדי לא לסבך את המצב עוד יותר
מבחינתם. להימנע מן האפשרות של היווצרות כל סוג של פאניקה. המטרה שלהם
לחלחל בהדרגה את עצם עובדת קיומם כאן.
את מהווה עבורם אוצר. מצד אחד יש לך ראייה על חושית מצד שני יש לך השפעה
לא מבוטלת על דעת הקהל.
בשלב הזה הם מאותתים לי לקום ולהראות לה הקרנה של צורות גיאומטריות שניתן
לראות פיזית את ההתאבכות שלהם על פני רקמות המצח שלי. על כן הסברתי לה:
אבל אם את רוצה הוכחה פיזית שיש דבר כזה כמו עין שלישית, בואי ואראה לך.
אני קם ומבקש אותה לעמוד אל מולי. היא מנסה לראות. זהו רגע קסום. אני עומד
מול קרני השמש של אחר הצהריים, כשהיא נעמדת מולי בחן, כולה מחויכת ומתרגשת
מן המעמד המוזר. וכעת אני משדר אליה איזו תמונה...
היא מצדה רואה משהו ומייד מורידה את המבט נבוכה.
זהו, עכשיו קבלת הוכחת פיזית שאין לך מה לעשות אתה,
נכון ?
אנחנו מתיישבים שוב. כעת חולפת לה דקה שלמה של שתיקה בינינו. היא נראית
קצת מרוחקת מכאן. אני חש את מה שעובר עליה. היא באה לכאן כדי להשתכנע שכל
הספורים האלה על חוצנים זאת רק אופנה חדשה של חיפוש עצמי, ואני הכנסתי בה
את הספק שאולי יש בזה מן האמת...
אני מצדי מחליט לתת לה את ה SPACE לנסות ולעכל את כל הדברים המביכים שהיא
שמעה היום ממני. ועכשיו היא מישירה אלי מבט חודר שאני יכול רק לתרגם למשהו
כמו :
איילת: תגיד, אתה באמת מאמין לכל מה שסיפרת ? !
המבט שיוצא ממני עכשיו, חודר וצורב אותה. ממש דו קרב של מבטים בצהרי
היום...
זהו, מעכשיו אנחנו כבר משפילים מבט. פתאום היא נזכרת שעליה כבר לסיים את
הראיון וללכת. אנחנו נפרדים כשהיא לא יכולה עוד לשחזר את המבט התמים,
המחויך והמסוקרן, של תחילת הראיון. בפעם האחרונה אני עוד מספיק לזרוק לה:
תראי מבחינתי הראיון היה מעניין מאד, ואת היית נחמדה
אלי בסך הכל.
היא מכחישה בתוקף שהיא נחמדה ומשפילה מבט. הבנתי שהשיחה אתי לא כל כך
מסתדרת לה בראש עם אופי
הראיון שהיא מכינה. סלט של מקצת : קוריוזים, לעג, אי דיוקים, סיסמאות לא
בדוקות, הוצאת משפטים מן ההקשר, וכו' . ה MIX הצפוי בראיונות של עמך כחלק
מן ההתרגעות של סוף שבוע. צריך קצת להעיר את החברה, ואז להשמיע להם את מה
שהם רוצים לשמוע. בכל מקרה אי אפשר להפיל את ה SYSTEM ולספר לעם ישראל
שמשהו כל כך מוטרף באמת קורה.
לאחר מספר ימים...
בקשתי מחגי לדבר קצת עם החברה שהיו סביבנו לאורך כל הראיון. לשאול לדעתם.
חגי מסביר שדורון מתרגם את ראש הצוות כאן אצלי בבית LAMSHEELTOL שמשתייך
לתרבות האקאשית. אני מצדי שואל אותו :
נו אז איך היה הראיון ?
מבחינתך זה היה מושלם. אין מה לעשות, יש לך את הכישרון לגרום לאדם שעומד
מולך להזדהות אתך רגשית ולהפנים את כל מה שאתה רוצה להעביר לו. אפילו את
התמונה שחוללת מולה היא ראתה, אבל באמת אין לה מה לעשות עם זה דווקא מפני
שזאת עובדה.
כן אבל האם אתם כבר יודעים מה היא כתבה ?
נכון, אנחנו כבר יודעים. תראה הכתבה לא תהיה קלה, אבל המטרה שלנו אם אתה
זוכר, היא שידברו עלינו, על זה שיש כאן חוצנים ולא להתפאר ביכולות הרפוי
שלנו כאן. ומבחינה זאת זה בסדר. ובכל זאת הראיון יסתיים בנימה של חיוך,
וזה מספק כשמתרחשת כאן תופעה כל כך בלתי נתפסת.
וכעת הוא מחזיר אלי את השאלה :
ומבחינתך, מה אתה חושב שהיא תכתוב ?
להגיד את האמת. אין לי מושג. אני כבר התחלתי להבין את החוצנים אבל את
הנשים שלנו עדיין לא...